אור ברסלב
עבודת עבודה חלק ב תשובה מבן המחבר

עבודת עבודה חלק ב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

תשובה מבן המחבר

הקדמת בן המחבר

אמר בן המחבר בדעתי הי' להדפיס כמה תשובות הנוגעים למס' זו אך יען כי המדפיס אין עלי לאמור כלה מעשיך וצא ע"כ הנני מוכרח לקצר אך תשובה אחת שהשבתי לידי"נ הרב החריף חכם וסופר מוהר"ר דוד וויינלעז נ"י הנני מוכרח להדפיס יען כי הוא העתיק את הס' כולו בשלימות לכן בדין הוא שיטול שכרו שלום וברכה ליפה עינים וטוב רואה בהלכה כבוד ידי"נ ורב חביבי הרב החו"ב בכל חדרי תורה הנגיד וקצין כש"ת מוהר"ר דוד וויינלעז נ"י יהי' ד' אלקיו עמו ויעל. על התשובה מראש הבטחתיו ובאתי כעת לקיים הבטחתי ואבא על סדר דבריו. (א.) הקשה כבודו על הא דאמרינן שם במס' ע"ז די"ג ע"א נהנה הוא דאסור אבל מהנה שרי וכתבו התוס' בד"ה אבל מהנה שרי וז"ל וא"ת לקמן פרק כל הצלמים גבי מי שהי' כותלו סמוך לע"ז ונפל אסור לבנותו ופריך והא קא שביק רוחא לע"ז ומאי פירכא הא אמרינן הכא דמהנה מותר וכו' וכתב שם המהרש"א ז"ל וז"ל ומהא דקתני ונפל אסור לבנותו ליכא לאוכחי דמהנה אסור דאיכא לאוקמא שהבית עצמו נעבד וכפירש"י ע"ש עכ"ל והקשה כת"ר שנעלם מאת המהרש"א ז"ל דברי התוס' שבת דף פ"ב ששם הקשו התוס' בעצמם קושיא זו על המשנה עצמה וז"ל התוס' שם בד"ה אסור לבנותו וז"ל אפילו למ"ד בפ"ק דע"ז נהנה אסור מהנה מותר ה"מ גבי מכס שאינו נראה כ"כ לע"ז כוונתו אלא שנותן כדי שיניחוהו לעבור אבל הכא נראה כאלו בונה לה בית עכ"ל הרי בפירוש הקשו התוס' כמ"ש המהרש"א ז"ל והוא באמת תמי' עצומה ראוי' לחכם לב כמותו ועוד יש להקשות מ"ש המהרש"א די"ל שהבית עצמו הי' נעבד כפירש"י ז"ל שם הלא התוס' במס' שבת לא תירץ כן רק תירץ אחר לא כפירש"י הלא דבר הוא, אמנם יגעתי ומצאתי ליישב דברי רבינו המהרש"א ז"ל ולא נעלם מעינו הבדולח דברי התוס' באותו ענין חלילה וחלילה הסכת ושמע דהנה באמת צריכין להבין דברי התוס' בעצמן מדוע כאן בע"ז הקשו מן המקשן ושם בשבת הקשו מן המשנה גופה שאסור לבנותו מוכח דמהנה אסור מדוע שינוי כאן משם. וגם בדברי רש"י גופא יש שינוי דבע"ז דף מ"ז ע"א על המשנה מי שהי' ביתו סמוך לעכו"ם ונפל אסור לבנותו ופרש"י שהי' אחד לכותלי ע"ז והבית עצמו נעבד עכ"ל ובמס' שבת דפ"ב שהביא שם המשנה זו תנן התם מי שהי' ביתו סמוך לע"ז פירש"י שהי' אותו כותל מחיצה אף לבית ע"ז עכ"ל וקשה מדוע בע"ז פירש"י דהכותל עצמו הי' נעבד וכאן בשבת פירוש שהכותל הי' מחיצה לע"א אמנם י"ל כיון דשם בשבת אמרינן דרצה לאוקמי המשנה כר"ע ופריך שם ולר"ע למאי הלכתא איתקש לשרץ ומשני למשמשין הרי דלר"ע לא מיירי המשנה במשמשין לכן לא פירש רש"י ז"ל שם דהכותל עצמו הי' נעבד דא"כ הרי הוא משמשי ע"ז לכן פירש"י רק שהי' מחיצה לע"ז אבל כאן בע"ז דלא אזיל המשנה אליבא דר"ע פירש"י שפיר דהכותל עצמו נעבד ונעשה משמשי ע"ז שוב ראיתי בהגהות הגאון ר"א מגריידיץ ז"ל שכתב כעין זה וע"כ לא הקשו התוס' כאן בע"ז מן המשנה גופה דכאן נוכל לתרץ כדעת רש"י דהכותל עצמו הי' נעבד לכן לא הקשו רק מן המקשן דאמאי פריך והא קא שביק רוחא לע"ז הא מהנה מותר אמנם שם בשבת דא"א לאוקמי דהכותל עצמו נעבד ונעשה משמשי ע"ז שפיר הקשו מן המשנה גופה ותירצו תירוץ אחר ומעתה דברי המהרש"א ז"ל עולה כהוגן כפתור ופרח דמהרש"א ידע דשם הקשו התוס' מן המשנה גופה רק דהי' קשה לו מדוע לא הקשו התוס' גם כאן בע"ז מן המשנה גופה על זה תירץ כאן אפשר לתרץ כפירש"י דהכותל עצמו נעבד ונעשה משמשי עכו"ם ע"כ הקשו רק מן המקשן אמנם שם בשבת דא"א לאוקמי שהכותל עצמו נעבד ע"כ הקשו שפיר מן המשנה עצמה ודוק היטב כי ת"ל ית' כוונתי לאמת בדברי המהרש"א ז"ל והודו לדברי כל חכמי לב. (ב) מה שהקשה כת"ר על דברת קדשו של מר אבא זצ"ל בספרו ע"ע על הא דאמרינן שם דף וא"ו ע"ב כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהם לא אמרו אלא וכו' אפילו בדבר המתקיים נו"נ מותר וכו' והקשה כבוד אאמו"ר הגאון זצ"ל דלמא הברייתא אתיא כר' ישמעאל דאמר לקמן במשנה דגם ג' ימים אחרי אידיהן אסור ע"כ בזה אמרו דאם נו"נ מותר אבל בנ"י קידם אידיהן גם נו"נ אסור וע"ז הקשה כבודו הלא בברייתא איתא כשאמרו חכמים אסור לשאת ולתת עמהם וא"כ האיך נוכל לאוקמי כר' ישמעאל מדוע אמרו בלשון רבים כשאמרו דמשמע דקאי על החכמים שם במשנה לא על דברי ר"י והאריך בזה בדברים נעימים יפה כתב כת"ר אמנם למען כבוד רבינו הגדול מר אבא זצ"ל צריכין אנחנו לדחוקי דבאמת בגוף הדין שניהם אסרו הן החכמים והן ר"י לשאת ולתת עמהם ג' ימים קודם החג רק ר"י מוסיף גם ג' ימים אחריהן וא"כ שפיר איתא בברייתא כשאמרו חכמים דקאי לתרוייהו בין לר"י ובין לחכמים ואעפ"כ מה שאמרו ואף בדבר המתקיים מותר זאת הוא דווקא אליבא דר"י דאוסר גם ג' ימים אחרי אידיהן בזה אם עבר ונתן מותר ולחומר הנושא הוא נכון לקיים דברי קדשו זצ"ל. (ג.) ומה שהקשה כבודו על הא דאמרינן שם במס' ע"ז דף כ"ג ע"א לא ס"ד דקתני סיפא וכן הי' ר"א פוסל בכל הקרבנות כולן ואי ס"ד כדקתני שילח בשלמא פרה כתיב בה קיחה וכו' והקשה כת"ר מדוע לא הקשה כן מקודם על הא דס"ד משום הכי פוסל ר"א דשמא עלה עליה עול הו"ל לומר לא ס"ד דקתני וכן הי' ר"א פוסל בכל הקרבנות כולן ואי ס"ד משום דלא עלה עליה עול בשלמא פרה ניחא דכתיב בה אשר לא עלה עליה עול אלא שאר קרבנות מי כתיב אשר לא עלה עלי' עול וכו' עכת"ד יפה הקשה אמנם כבר הקשה כן בס' לחם סתרים על ע"ז למהר"ש אלגאי ז"ל ונדחק עצמו בישוב דבר זה אמנם כאשר עייניתי לפום ריהטא בהסוגיא יש לי הרבה קושיות ראשית מדוע דווקא אמר היינו טעמא דר"א כדרב יהודא א"ר הניח עליהן עודה של שקין פסולה ל"ל האי דר"י אמר רב הלא עלה עליה עול פסולה לכ"ע הול"ל בקיצור דהיינו טעמא דר"א דפרה אינו ניקחת מן הנכרים משום דחיישינן דלמא עלה עליה עול מה לי העלאה קלה דעודה של שקין ומה לי העלאה גדולה סוף סוף יש חשש העלאה ע"כ פסול. ועוד קשה לי דאם רצונו דווקא לאשמעינן דסובר ר"א דאפי' העלאה קלה פסולה מדוע צריך להביא הא דרב יהודא אמר רב בעודה של משקין תיפוק לי' דמשנה שלימה שנינו במס' פרה עלה עליה עול טלית פסולה הרי מוכח דאפי' העלאה קלה פסולה דמה לי עודה של שקין ומה לי טלית ולמה צריך להביא הא דרב יהודא אמר רב ולא משנה מפורשת וצ"ע ויען כי איני עוסק כעת במס' ע"ז ויש לי כעת ענינים אחרים ד"כ לא אוכל לעיין אם הרגישו בזה המפרשים וכל קושי' יש לו תירץ.

יתר דברי התשובה תמצא בסוף הספר עבודת עבודה פרק כל הצלמים.

תוכן העניינים

עבודת עבודה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה