עבודת המלך על משנה תורה, מסירת תורה שבעל פה· רבי מנחם קרקובסקי
הלכה יז
רב חיבר (תו"כ) [ספרא וספרי]. עי' פי' המשנה ועי' ברכות י"א, י"ח, ב"ב קכ"ד וקרו לי ספרא דבי רב, והנה רש"י ז"ל פירש וספרא דבי רב אין הכונה שרב היה מחברו אלא שהוא היה המדרש שהיו רגילין לעסוק בו בבית מדרשו של רב ועי' רש"י חולין ס"ו, אבל דברי רבנו מיוסדים ע"פ קבלת הגאונים שכ"כ רבנו שרירא גאון באגרתו להדיא ויש להאריך בזה, ועי' סה"ד אות א' דף ד' ועי' היטב בספר רב פעלים אות ס' דף מ"ה ע"ב בשם היש"ר מקנדיא בספרו מצרף לחכמה ובנוספות צד 92 ונחוץ מאד לעיין בכל זה. ועי' עוד היטב במבוא הספר לפי' הראב"ד על התו"כ מה שציין בזה ועי' הגמ' בחולין כ"ז א' ותנא מייתי לה מהכא וברש"י שם עי' בזה היטב.
ור' חייא חיבר התוספתא לבאר עניני המשנה וכן ר' הושעיא ובר קפרא חיברו ברייתות לבאר דברי המשנה. (עי' ירושלמי הוריות איש אשר יתן לו האלהים עושר וכבוד וכו' כבוד זו תוספתא מכל אשר יתאוה אלו משניות גדולות כגון משנתו של ר' חייא ומשנתו של ר' הושעיא ומשנת בר קפרא, ועי' מדרש רבה שיר השירים על הפסוק אשקך מיין הרקח) שינה רבנו את לשונו ודייק לכתוב אצל ר' חייא שחיבר התוספתא ובר"ה וב"ק שחברו ברייתות גם אצל ר"ח שחיבר התוספתא כתב לבאר עניני המשנה, ואצל ר"ה וב"ק שחברו ברייתות כתב לבאר דברי המשנה והנה אור גדול האיר רבנו בענין המסובך הזה.
עי' ביצה כ"ט ברש"י ד"ה תנא דבי שמואל כתב בתוספתא שסידר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסדרו ר' חייא ור' אושעיא וכמו שסדר רבי את המשנה, וכ"כ רש"י ז"ל בב"מ מ"ח ובדקה לוי במתניתין הגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר וכן בעירובין י"ט ר"ח ור"א סדרו את הבריתות וכו' ועוד הנה כלל רש"י ז"ל את הברייתות והתוספתא בחדא מחתא תחת שם אחד, ועי' ב"ב (מ"ב) [נ"ב] תני ר' אושעיא בקדושין דבי לוי וכתב הרשב"ם ז"ל בקדושין דבי לוי בתוספתא בברייתא דמס' קדושין שסדר לו לוי כמו שסדרו ר"ח ור"א וכבר הגיה שם הב"ח דתיבת בברייתא הגהה היא.
אבל באמת כבר עמד על זה הגאון דוה"ר ז"ל לברר כי התוספתא והברייתות שני דברים נפרדים המה, והנה התוספתא כבר החלו לסדרה אצל התנאים הראשונים ומסודרים שמה מחוקותיהם של תנאים מה שלא באו במשנה, והמה לבאר את עניני המשנה, והברייתות החדשות הם כל עיקרם ויסודם כבר על דרך האמוראים לפרש את המשנה ולפעמים גם את התוספתא או ברייתא אחרת קודמת.
ור' יוחנן חיבר הגמ' הירושלמית. כן היא גם דעת הראב"ד בס' הקבלה והרשב"ץ בתשובתו סי' רנ"א וס' כריתות להר"ש מקינון ימות עולם שער ב' וצדה לדרך בהקדמתו אבל רבו החולקים ע"ז, ויש להאריך בכל זה.