עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ה · הלכה ב
או חכם או סכל. עי' כ"מ והנמוק"י שהקשו מנדה ט"ז חכם או טפש, וכתבו בחד תירוצא לחלק בין סכל לטפש, (ובאמת פירושו במדרש רבה קהלת בפסוק ופניתי אני לראות וכו' והוללות וסכלות ר' חנינא בר פפא ור' סימון רחב"פ אומר הוללות זו הוללה של מלכות וסכלות זו הטרחות ר"ס אומר הוללות זו הוללה של מינות וסכלות זו הטפשות) אבל זהו כנראה רק לפי איזו נוסחאות בדברי רבנו שכתוב בהם רק סכל לבד, אבל ברוב הנוסחאות הישנות חכם או סכל בודאי אין מקום לזה דמה יענו לחכם, והביאו תירוצו של מהר"מ מרוטנברג זצ"ל בהיותו אסור במגדל אינזי"ג שיים דפירש לאחוז בחכמה או בסכלות מה שבפ' כל היד היינו לעשות לו לב חכם או טפש ע"כ.
ואני תמה על רבותינו שנדחקו לישב הדברים בעוד שרבנו בעצמו ביאר הדברים בשמיני מפרקיו כי אי אפשר שיולד האדם מתחילת ענינו בטבע בעל מעלה, ולא בעל חסרון, כמו שא"א שיולד האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות, אבל אפשר לאדם שיולד בטבע מוכן למעלה או לחסרון, בהיות פעולות האחת יותר קרובות וקלות עליו מפעולה האחרת והמשל בו כשיהיה האדם מזגו נוטה אל היובש ויהיה עצם מוחו זך והליחות בו מעט יקל עליו לגרוס ולזכור ולהבין הענינים יותר מבעל ליחה לבנה וכו' אבל אם יונח האיש המוכן במזגו אל זאת המעלה מבלתי לימוד כלל, ולא יעורר כחותיו ישאר סכל בלי ספק, וכן כשילמדו ויבינו זה העב הטבע רב הליחות ידע ויבין אבל בקושי וכו', ואלה הן דברי רבנו כאן.
הוא שירמיהו אומר מפי עליון לא תצא וכו'. עי' מדרש רבה תצא אמר ר' אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב וכו' ועי' במדרש רבה איכה בפסוק זה שנוי הנוסח ועי' מתנות כהונה שם והם המה דברי רבנו.
וכיון שכן הוא וכו' והוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וכו'. עי' במדרש רבה שם ובפסקתא רבתא פיסקא ותאמר ציון בשם ר' אחא מה יתאונן על חי העולמים ועל מי יתאונן גבר על חטאיו עיי"ש ובפסקתא דרב כהנא פיסקא זו בשנוי נוסח והם הם דברי רבנו.