אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ו · הלכה י

הלכה ט

תלמידי חכמים אינם יוצאין וכו' כדי שלא יתבזו בפני עמי הארץ. כ"כ הטעם גם רבינו גרשום מאור הגולה ז"ל וכן הרמ"ה ז"ל ומקורו ביומא פ' בא לו מכאן לת"ח שבני העיר מצווים לעשות מלאכתו וכבר העיר מזה בהגהות מיימוני.

ואין מחייבין אותן ליתן המס בין מס שהוא קצוב על בני העיר, כמו ארנונא, בין מס שהוא קצוב על כל איש ואיש כמו גולגלתא. והנה בדין זה נחלקו רבותינו הראשונים ז"ל הנה הר"ן ז"ל הביא בשם רבינו חננאל וכן דעת הרמב"ן ז"ל והנמוק"י ז"ל, דהא דרבנן פטורי מכל המסים דוקא כשהמלך הטיל על בני העיר לתת כך וכך ואפילו אם הטיל עליהם כפי מנין הגולגלות מ"מ רבנן פטירי אבל אם חייב המלך את כל אחד ואחד לפרוע, אין הצבור מחויבים לשלם בעד הת"ח וראיה לזה מהא דסנהדרין כ"ז דבר חמא קיבל עליו כרגא דרב פפי כולהו שני, הרי דהיה לרב פפי לשלם מס המלך, ולא משכחת אלא באופן זה, והרא"ש ז"ל הביא בשם הר"י מיגאש ז"ל וכן בשם הרמ"ה, דאפילו אם חייב המלך לפרוע לכל יחיד ויחיד מחוייבים הצבור לפרוע בעד הת"ח ודעת הטור וכן הב"י ז"ל שגם דעת רבנו כן הוא מדהביא בפ"ד דמס' אבות תשובת הר"י מיגא"ש ז"ל, ודעתם נוטה שכן דעת רבנו גם כאן ועי' ברמ"א ס"ב ואפילו אם אמר ההגמון שת"ח עצמם יתנו חייב הצבור לתת בעדם ע"כ.
ואנכי בעניי לא זכיתי לדעת מנין להם כן בדעת רבנו ואפילו בדעת הר"י מיגא"ש, דאנו אין לנו בדעת רבנו כאן ולא בדבריו ז"ל בפי' המשנה וכן בדברי הר"י מיגא"ש ז"ל אלא היכא שהמלך מטיל הגביה על הצבור, ולו יהא גם לגבות מכל יחיד ויחיד אין הצבור רשאי לחייב את הת"ח לשלם ואפילו מס הקצוב על כל איש ואיש לפי חשבון הגולגולת אבל אם המלך גובה בעצמו מכל יחיד ויחיד, ואין הצבור גובה, שיהיה הצבור חייב לפרוע עבורם זה לא מצאנו, והרי זה לשון הר"י מיגא"ש ז"ל שמעינן מההוא עובדא דכובס ומדא"ר נחמן עברת מר אדאוריתא וכו' דכל מיני מסים ותשחורת המוטלים על הצבור בין קבועין בין שאינם קבועים אין ת"ח חייבים לסייע בהם את הציבור, הרי להדיא דמיירי באופן שהצבור צריך לשלם והם פטורים מלסייע לצבור וכך המה דברי רבנו בפי' המשנה הקילה התורה מת"ח חוק המלכות מן הארנוניות וכו' וחוקים המיוחדים בכל איש ואיש והם הנקראים כסף גולגלתם יפרעו בעדם הקהל וכן בנין החומות וכו' וכבר הורה רבנו יוסף הלוי לאיש במקום אחד שהיה לו גנות ופרדסים שהיה חייב בעבורם אלפים זהובים ואמר שיפטר מתת בעבורם דבר מכל מה שזכרנו מפני שהיה ת"ח ואע"פ שהיה נותן במס ההוא אפילו עני שבישראל ע"כ. אבל קאי הכל לשלם להצבור וכגון שהמה הם הגובים את מסי המלך, אבל מנין שהצבור צריך לפרוע בעד הת"ח גם כשהמלך גובה מכל יחיד, ונראה דגם הרא"ש סובר כן בדעתם אלא דשיטת ר"ח והרמב"ן והר"ן ז"ל, דהיכא דאמר המלך שיתן כל אחד ואחד כסף גולגולת ומעשר תבואתו אז אפילו אם הצבור גובים מחויבים הת"ח לפרוע חלקם וע"ז הביא דהר"י הלוי ורבנו והרמ"ה פליגי ע"ז, אלא דלפי"ז צ"ע קצת דלמה היה צריך רבנו מאיר ז"ל שם לתרץ הא דבר חמא דקביל עליה כרגא דרב פפי דכולהו שתא דשלא כדין היו מטילין עליו וכדעובדא דבעו עמי הארץ למירמא דמי כלילא ארבנן והיינו דשקל רב פפי כרגא דבר חמא ולא חש לשוחדא דהוי כמבריח ארי עי"ש והרי אפשר לישב בפשוטו דלא הצבור גבו המס ולהכי היה ר"פ צריך לפרוע ואין מקום להאריך יותר.

וכן אם היתה סחורה לתלמיד חכם מניחים אותו למכור תחלה. עי' כ"מ ועי' תוספתא דמגילה פ"ג איזהו הדור שאמרה תורה והדרת פני זקן וכו' משא ומתן בכניסה ויציאה הן קודמין שנא' ואתן אותם ראשים עליכם, והוא דרשת הספרי שם ואתן אותם ראשים עליכם ראשים במקח, ראשים במכר, ראשים במשא ומתן וכו' עי"ש. ועי' ב"מ ס"ה א"ר חמא טרשא דידי ודאי שרי וכו' דכל היכא דקא אזלו שבקו להו מיכסא ונקיטו להו שוקא ועי' עוד בכמה מקומות וכן לענין בר מיצרא ב"מ ק"ח ולענין אמר נכסי לטוביה כתובות פ"ה ב'.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה