אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ו · הלכה ח

הלכה ז

תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד אינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית בלבד וכו'. עי' בהגהות מיימוני בשם הטור והנה רבנו שינה מלשון הש"ס והוסיף תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד כנראה היה קשה לו לרבנו קושית התוס' שם דלמה אקפיד רבא לעיל על רב מרי ורב פנחס בריה דרב חסדא דלא קאי קמיה וכן רב פפא שם, ודלמא קמו מפניהם שחרית וערבית ולאו אדעתיה והתוס' שם תירצו דדין זה אינו נוהג אלא בתלמידים הדרים בבית הרב דמסתמא עמדו שחרית וערבית ור"ל דלא יחשדו אותם אבל תלמידים אחרים חייבים לעמוד אפילו מאה פעמים שמא יראה אחר ויחשדם עי"ש, ורבנו מצא לו דרך אחר בזה דדוקא בתלמידים היושבים תמיד לפני רבותיהם והיינו שתורתן אומנתן ועי' שבת י"א מפסיקין לקריאת שמע ומוקי לה דאתאן לדברי תורה דתניא חברים שעוסקין בתורה מפסיקין לק"ש, ולפי"ז צריך לעמוד רק שחרית וערבית וכמו דמפסיק לק"ש ועי' בדברי רבנו בפ"ו מהל' תפלה דגם בזמן הזה איכא תורתו אומנתו ולא הזכיר דוקא כר' שמעון בן יוחאי וחביריו וס"ל לרבנו דר' אלעזר לא פליג כלל על הא דר' אבהו ובת"ח שאינו יושב לפני רבו תמיד מחויב לעמוד בכל שעה, ואפשר שמפני זה השמיט הרי"ף ז"ל דין זה דאינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית ולאו משום דס"ל דר' אבהו פליג אלא משום דס"ל דבעינן תורתו אומנתו כרשב"י וחביריו והדברים ארוכים, ולפלא שהרמ"א העתיק הך דינא בסי' רמ"ב וז"ל יש אומרים דאין אדם חייב לעמוד לפני רבו רק שחרית וערבית טור בשם הרמב"ם והרי דין זה לרבנו אינו אלא בתלמיד היושב לפני רבו תמיד ולא בשאר כל אדם ולא הרגישו בזה נושאי כליו, ועי' בירושלמי פ"ג דבכורים ה"ג דאמר התם כן גם בסתם בני אדם דאמר שם עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן שמעון בר בא בשם ר' יוחנן פעמים ביום ר' לעזר אומר פעם אחת ביום, ואפשר דמטעם זה כתבו כן הטור והרמ"א ז"ל אבל מלשון רבנו ודיוקו לא משמע דס"ל כן וכן הוא גם נגד דעת התוס' שהבאנו וצ"ע בזה.
והנה בפירוש אינו רשאי שכתב רבנו כלשון הגמ' פי' בסמ"ג וכן הוא בתוס' ישנים שם דר"ל דאינו מחויב ועי' בתוס' עמוד א' שם גבי אומנין וכן הוא להדיא בתוס' חולין נ"ד וכ"כ מרן הגר"א ועי' מ"ש לעיל בה"ב דאפשר דרבנו ס"ל דאיסורא קתני וטעמא קא יהיב וכן מורה דקדוק לשונו ששינה ממ"ש בה"ב, ועי' להמהרש"ל ז"ל בביאוריו לסמ"ג תמה ע"ז דכיון שהטעם שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים בודאי איסורא הוא ועי' ברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ד ס"ח מ"ש בזה ולא הביא דברי מהרש"ל ז"ל ועי' לרבנו ירוחם נתיב ב' ח"ה שכתב אין ת"ח חייב לעמוד מפני רבו אלא שחרית מנחה וערבית בלבד שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים ומשמע מדבריו דג' פעמים חייב לעמוד כנגד שחרית מנחה וערבית והוא פלא.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה