עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ו · הלכה ו
הרואה חכם אינו עומד מפניו עד שיגיע לו לארבע אמות. כדיליף שם ל"ב ב' לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור ולא ממקום רחוק.
וכיון שעבר יושב. וכן כתב רבנו לעיל בה"א, ועי' לח"מ ובהגה"ה מה שעמד ע"ז, ומרן הגר"א ז"ל כתב דלא היתה בגי' רבנו כאן וכיון שעבר ד' אמות, וציין שכן הוא בילקוט, ולפי"ז הוא מתאים למ"ש בירושלמי פ"ג דבכורים ה"ג לזקן ד' אמות עבר ישב לו, אבל באמת אפילו אם היה כן לפני רבנו בנוסח הגמ' כמו שהוא לפנינו ג"כ לא קשה דבודאי צ"ל דמה שאמרו כיון שעבר ד' אמות גבי חכם הכוונה כיון שכלו הד' אמות דהא רק מלפניו בעי ד' אמות משא"כ באב בי"ד דמלפניו עומד כמלא עיניו על כרחך כיון שעבר ד' אמות הכוונה ד' אמות מאחריו, ועוד דהרי לא יפלוג ר' אבהו על הברייתא בהוריות דמפורש להדיא כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב והרי אפילו כשנכנס לבית המדרש דינא הכי. ועי' מרכבת המשנה ח"ב ישב ג"כ כעין זה.
ראה את הנשיא עומד מלפניו וכו' או עד שיתכסה מעיניו. עי' כ"מ אבל בקדושין וכן בהוריות ליתא להא עד שיתכסה מעיניו ועי' בירושלמי פ"ג דבכורים שהבאנו ושם איתא כהן גדול משהוא רואהו ועד שהוא יכסה ממנו, וכבר הרגישו דמאי ענין כ"ג לכאן, והעירו דקאי על נשיא, ובאמת יליף לה בירושלמי ג"כ ממשה והיה כצאת משה האהלה יקומו כל העם וכו' ובש"ס דילן בקדושין יליף מהא לנשיא דמחויב לעמוד עד שישב. ואפשר דרבנו יליף נשיא מרב מובהק שכתב לעיל בפ"ה ה"ז שמחויב לעמוד עד שיתכסה ממנו, ושם בארנו מקור הדברים ביומא נ"ג עי"ש.