אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ה · הלכה ז

הלכה ו

וחייב לעמוד מפני רבו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיתכסה ממנו. עי' כ"מ מברכות ל"ג וביומא נ"ג שהבאנו כד הוי בעי ר' יוחנן לסגויי הוי גחין קאי ר' אלעזר אדוכתיה עד דהוה מכסי ר"י מיניה ובשיעור מלא עיניו הביא הש"ך סק"ח בשם הסמ"ק שהוא כמלא רוס עיניו רס"ו אמות ויש להתבונן בזה, דשיעור זה נאמר לענין פריקה דכתיב בה כי תפגע ואמרו שם בב"מ דראיה שיש בה פגיעה הוא שיעור זה רס"ו אמות אבל ראיה לחוד כמלא עיניו הוא בודאי רחוק יותר. אבל כנראה היה לו להסמ"ק כן בגי' הגמ' ולגרסתנו הוא השיעור כמו שהוא רואה אותו וכדאמרו בגמ' שם באביי מכי חזא אודניה דחמרא דרב יוסף עי"ש.

וחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. עי' כ"מ והגהות מיימוני ולח"מ והאריכו בזה המחברים טובא דהרי בלא אזיל ואתא ביומיה מבואר שם בגמ' דאינו מחויב להקביל, ולא חילק רבנו כן והכ"מ כתב דר' אליעזר פליג שם אר' יצחק והוא פלא דהרי בגמ' אמרו שם דלא פליגי וגם ר' יצחק מודה בלא אזיל ביומיה. והנה נגלה עלינו אורו הגדול של רבנו חננאל ז"ל בר"ה ט"ז וזה גרסתו בסוגית הגמ' שם, אמר ר' יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר ויאמר מדוע את הולכת אליו היום, לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת בעי לקבולי אפיה ומקשינן והא ברגל אמרנו, ופרקינן אם רבו שרוי במקום קרוב לו חייב להקביל פני רבו בכל חודש ושבת ואם הוא במקום רחוק חייב להקביל ברגל ע"כ. (וע"פ דברי ר"ח אלו מיושבים כל קושיות הנודע ביהודה והטורי אבן בסוגיא שם עי' עליהם) הרי לפנינו להדיא דאית לי' לר' יצחק דחייב להקביל פני רבו אפילו בריחוק מקום ולא אזיל ואתא ביומיה, ולפי"ז על כרחך צ"ל דר"י פליג אדר"א דס"ל דאינו חייב להקביל בריחוק ולא קיי"ל כוותיה, וידוע דרבנו נמשך תמיד אחרי רבנו חננאל בשיטותיו וגירסותיו.
והנה הריטב"א ז"ל בחדושיו לסוכה הקשה דלמה השמיט רבנו דינא דחודש ושבת דמחויב ג"כ להקביל כמו שמפורש בכתוב וכן הקשה בפני יהושע שם ולדברי רבינו חננאל שהבאנו מוקשה עוד יותר דהא אמר כן להדיא דבמקום קרוב חייב לקבולי בכל חודש ושבת אבל באמת לא על רבנו תסוב הקושיא, דהרי הקשו כן בגמ' על ר' יצחק שהזכיר רק רגל ולא חודש ושבת, ותירוץ הגמ' דתלוי בקרוב ורחוק, ולהכי לא הזכיר ר"י רק רגל שהוא חיוב קבוע, משא"כ בחודש ושבת דתלוי כבר בקרוב ורחוק ויכולת האדם לא אמר ע"ז חייב ורק ברגל שהוא חיוב לכל, וכן סתם רבנו (ובחידושי כתבתי דא"צ כלל לומר דרבי אליעזר פליג על ר"י אלא דביאור הגמ' בסוכה שם הוא באופן אחר קצת דהא דא"ל ר"א לר' אלעי אינך משובתי הרגל ר"ל דר' אלעי בא לקבל פני ר"א רבו לרגל ובא לפני הרגל כמובן ממקום רחוק, וא"ל ר"א אינך משובתי הרגל, ר"ל שלא תשבות אצלי ברגל אלא תשוב מיד לביתך ואינך נמנה בין שובתי הרגל כאן וע"ז פריך מדר"י דאמר חייב להקביל פני רבו ברגל ויליף לה מקרא דמדוע את הולכת אליו היום, ומוכח מזה דבחודש ושבת גופיה מחויב לקבולי אפיה רביה ואינו יוצא כלל בקבלת פנים אם ישוב כעת לביתו קודם הרגל, ומשני הא דאזיל ואתא ביומיה וכו' ר"ל דבאזיל ואתא ביומיה אה"נ דמחויב להקביל פני הרב ביום הרגל עצמו, ובלא אזיל ואתא ביומיה שפיר דמי לקבולי אפיה בזמן הרגל ואפילו קודם הרגל כדי שיהיה בביתו ברגל, אבל הכל מודים דבזמן הרגל מחויב לקבל פני רבו, ועי' להגאון ר' יוסף שטיינהרדט ז"ל בספרו זכרון יוסף שתלי לה בפלוגתא דאביי ור' זירא בר"ה ו' אי אשה חייבת בשמחה או דבעלה משמחה, ואי ס"ל דבעלה משמחה אינו רשאי לצאת מביתו בלא אזיל ואתא ביומיה ורבנו ס"ל כר"ז עי' בדבריו בפי"ד מהל' מעשה הקרבנות הי"ד ופ"א מהל' חגיגה ה"א ועי' בלח"מ שם, ולפי"ז אין חשין בין אזיל ואתא ביומיה או לא ולהכי סתם דחייב להקביל פני רבו ברגל) ועי' סדר משנה בכל מה שהאריך ואלו נתפרסמו בימיו דברי רבנו חננאל לא היה מקום לדבריו.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה