אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ב · הלכה ז

הלכה ו

אחד מבני מבוי שבקש להעשות מלמד אפילו אחד מבני החצר אין יכולין שכניו למחות בידו. הנה לפי שיטת רבנו בפ"ו מהל' שכנים, מיירי הכא באין שם מלמד אלא הוא דאי ביש מלמד אחר מאי חידושא, הא גם בשאר אומנות מותר וכמו שמפרש רבנו ולשכנו אינו כופהו.

וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו וכו' אינו יכול למחות בידו. על כרחך מיירי במלמד שאינו מבני מתא, דאף שבר מתא אבר מתא אחריתא יכול לעכב היכא דלא שייך בכרגא דהכא, במלמד אינו יכול לעכב, ויליף לה רבנו מהא דאמר רב יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב אף דלרב הונא בן מבוי יכול לעכב על בן מבוי חבירו, א"כ הרי הוא הדין לדידן באינו בר מתא וכן כתב הרמ"ה ז"ל בנימוקיו, ומסתברא דכי היכי דמודה רב הונא, ה"נ מודה רב הונא בריה דרב יהושע ואע"ג דלא שייך בכרגא ע"כ, וברייתא דכופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן וכו' מלמד תינוקות, היינו על כרחך במלמד לתינוקות לימוד שאינו של תורה וכמ"ש התוס' שם בד"ה כופין לשיטת הר"י ואף דהתוס' שם כתבו דלא יתכן לומר כן אי גרס לעיל אחד מבני מבוי דהא מוקמינן ליה לעיל בתינוקות נכרים ומעכבין עליו בני מבוי והכא קאמר דלשכינו אינו כופהו ואפילו ר' שמעון בן גמליאל לא פליג אלא משום דפסיק לחיותיה אבל משום קול תינוקות לא חייש. אבל הרי לשיטת רבנו הא דלשכנו אינו כופהו ר"ל שכבר ישנו שם אחד, וברייתא דלעיל דיכולין לעכב בשאין שם אלא הוא, והרי זהו עיקר שיטת רבנו ועי' בב"י בסימן רמ"ו שהקשה בהא דהביא הרא"ש ז"ל הא דמודה רב הונא במקרי דרדקי כיון דבלאו הכי לא קי"ל כוותיה דר"ה וכתב די"ל דנפק"מ בזה גם לדידן בבן מתא אחריתא דמקרי דרדקי אפילו בכי האי גונא אינו מעכב, והם הדברים שכתבנו, אמנם להרשב"א שהובא בתוס' שם שיטה אחרת בזה, וכן להרמב"ן ז"ל ויבוארו הדברים במקומם בהל' שכנים.
ונראה דהיה לו לרבנו הגי' בגמ' כמו שהיא לפנינו בנוסחא הישנה דאמר מר עזרא תיקן להם לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר ועי' תוס' שם שמחקו הגי' מטעם דלא נחשב בין עשר תקנות עזרא והוא תמוה והרי תקנת עזרא דקורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה כמבואר במגילה ל"ב והעתיקה רבנו לקמן בפי"ג מהל' תפלה ג"כ לא נמנית במספר עשר התקנות וכן תקנתו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם עי' במשנה שלהי ברכות ובפרש"י ז"ל שם, שהוא תקנת עזרא וסיעתו ועי' לרבנו בפי"ב מהל' ברכות דמימות עזרא נהגו להעמיד מתורגמן והוא ג"כ תקנת עזרא ובכל זאת לא נמנית בין עשר התקנות, שיהיה איך שיהיה עכ"פ היתה תקנה קדומה מאד בישראל ואסמכוה על המקרא שהביא רבנו ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה