אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

ומי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות. עי' כ"מ ועי' בפכ"ב מהל' איסורי ביאה ובמ"מ שם. ועי' למרן הגר"א ז"ל באה"ע סי' כ"ב שכתב וצ"ל דמפרש דהאיבעי שם בקדושין פ"ב (מי שאין לו אשה כלל או דלמא בשאינה שרויה אצלו) נפק"מ גם לת"ק דלא הו"ל לאיבעי אליבא דר' אלעזר (ר"ל אם נימא דפסק כת"ק על כרחך דיש נפק"מ גם לת"ק בהאיבעי עי"ש) וכל זה דחוק, דלשון רווק משמע לא כן, וכן פי' שם בפי' המשנה רווק מי שלא נשא אשה לעולם וכפי' התוס' עכ"ל אבל עי' בתוספת ר"י הזקן בקדושין שם מבואר להדיא כדעת הרב המגיד בדעת רבנו ור"א ס"ל דאפילו רק אין אשתו עמו אסור ות"ק פליג ופסק כת"ק, ועי"ש שהאריך וכתב וכן עיקר.

וכל אשה לא תלמד תינוקות. עי' כ"מ דכלל במ"ש וכל אשה אפילו נשואה דבשלמא גבי איש אשתו משמרתו לפי שדרכה להיות תמיד בבית משא"כ באיש וצ"ע דהרי רבנו כתב להדיא בפכ"ב מהל' איסורי ביאה שם דאינה צריכה להיות שרויה עמו בבית הספר אלא אפילו היא בביתה שרי וא"צ כלל לטעמא דאשתו משמרתו אלא שתהיה עמו בעיר, ועי' בט"ז שם סק"ז מ"ש לחלק בין איש לאשה, אולם הנראה דצ"ל וכן אשה לא תלמוד תינוקות במקום וכל אשה וכן הוא להדיא בדברי רבנו שם וא"כ שפיר אפשר דהדין באשה כמו באיש ואין חילוק כלל וצ"ב, ועי"ש בדברי רבנו הי"ג שכתב במי שאין לו אשה הטעם מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים (כן מפרש רבנו הא דאמרו בגמ' משום אמהתא דינוקא) ובאשה דלא תלמד דג"כ הטעם משום אבהתא דינוקי, כתב ונמצאו מתיחדים עמה ולכאורה צ"ב דגם באיש עיקר הטעם משום יחוד הוא, ועי"ש במ"ש דבר נכון מאד דלהכי כתב רבנו שם גבי איש תינוקות ובסיפא באשה כתב לא תלמד קטנים, משום דבאמת מותר להתיחד עם אשה שיש עמה תינוקת היודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, ולפי"ז הכא דאיכא תינוקות משום יחוד היה שרי, אבל האיסור משום שהוא מתגרה בנשים משא"כ באשה דעיקר הטעם משום יחוד להכי כתב קטנים אבל גדולים מזה ליכא עוד יחוד עי"ש, ועל כרחך צ"ל כמ"ש כאן דעכ"פ לא חמורה אשה מאיש.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה