אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק א · הלכה ב

הלכה א

אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים שנאמר ושננתם לבניך וכו'. אמרו תמורה ט"ז עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה', ואמרו סנהדרין צ"א ב' כל המונע הלכה וכו' ובתנא דבי אליהו פכ"ז דבר אחר הלא פרוס לרעב לחמך ואין רעב אלא הרעב מדברי תורה ואין לחם אלא ד"ת שנא' הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי וכו' מכאן אמרו אם יש אדם שהוא מבין בד"ת יפרנס מתורתו וכו' וכל העושה כן אינו נמנע מן הטובה ושם באותו הפרק כי תראה ערום וכסיתו כיצד אלא אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך ולמדהו ק"ש ותפלה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזרזיהו במצות וכו' ובאבות דר"נ ובגמרא בהרבה מקומות עכ"ל מרן הגר"א ז"ל ואינו מובן לאיזה צורך ציין מרן ז"ל כל הציונים האלה, אחרי שהדבר מפורש בספרי מפי השמועה למדו בניך אלו תלמידיך והעתיקו גם מרן הגר"א ז"ל וצ"ל דמדרשת הספרי אין לימוד אלא על החיוב ללמד את תלמידיו שהמה כבר תלמידיו ונקראים בניו וכמו דיליף מבני הנביאים וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו וכו' אבל רבנו הרי כתב שמצוה על כל חכם וחכם ללמד את כל התלמידים וזה אינו כבר בספרי וע"ז ציין מרן ז"ל כל ציוניו שהם מוסבים על כל התלמידים, וביותר נראה שציין מרן כל אלה להורות שהוא מחויב ללמד לתלמידים הלכות ואגדות וכל התורה כולה לא רק תורה שבכתב ונאריך אי"ה בזה לקמן.

אם כן למה נצטוה על בנו ועל בן בנו להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו. עי' ביראים סי' כ"ט ובחדש סי' רכ"ה כתב ג"כ אחרי שהביא הדרשא דושננתם לבניך, מיהו מצוה בבניו יותר משאר בני אדם, אבל כנראה מדברי רבנו היה לו נוסח כזה בספרי ועי' מגדל עוז. והנה כבר תמהו ע"ז כיון דס"ל לרבנו לקמן בה"ב דבנו חייב ללמדו בשכר משא"כ בבן חבירו, א"כ איך פריך למה נצטוה על בנו, והרי בעי ילפותא ע"ז דמחויב ללמד את בנו בשכר, עי' לח"מ ועוד שהאריכו בזה, ולפי פשוטו היה נראה דהרי א"א לומר כן, שהרי מדין תורה אסור ללמד בשכר, (ואפילו) [וילפינן] מקרא דמה אני בחנם וכו' ומה שנוטלין שכר על המקרא הוא משום שימור או פיסוק טעמים, וא"כ הרי א"א לומר דלכן צותה תורה צווי מיוחד על בנו משום החיוב ללמדו בשכר שהלימוד בשכר אסור ע"פ דין תורה, ועל כרחך רק להקדים, אבל זה אינו דמלבד מה שיש לעיין בזה ע"פ הירושלמי הובא בר"ן נדרים שם דיליף מקרא דרק חוקים ומשפטים אסור ללמד בשכר משא"כ מקרא ותרגום ועי' בדברי רבנו לקמן, או שכר בטלה דבודאי מותר מדאוריתא, הנה מלבד זה זה הנפקא מינה בין בחנם לבשכר לאו רק אשכר לימוד קאי אלא דמחויב להוציא הוצאות על החזקת בנו כדי ללמדו ובבן חבירו אינו מחויב, וזה הרי אינו שייך למה אני בחנם, אבל באמת הנה לפי הנוסחא הנמצאת במעשה רוקח הספרדי לא קשה כלל דהרי זה נוסחתו א"כ למה נצטוה וכו' להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדהו ואינו חייב ללמד בן חבירו אלא בחנם ע"כ ואח"כ מתחלת ה"ג מי שלא למדו וכו' וכל זה כלול דלהכי הקדים ולפי דברי המגדל עוז היה כן בספרי והכי משמע להדיא מהסמ"ג מצות עשה י"ב כתב ג"כ א"כ למה הוצרך להזהיר על בנו ועל בן בנו להקדים וכו' וחייב לשכור וכו' עד אלא בחנם, והוא ברור שהוא הכל ישוב אחד ע"פ נוסחתם בספרי וכן נראה גם ממ"ש הכ"מ עיי"ש.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה