עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ט · הלכה ח
כשם שאין מוכרין לעכו"ם וכו' כך אין מוכרין להם דבר שיש בו נזק לרבים כגון דובים ואריות. עי' לח"מ הקשה, דהרי רבנו בפ"כ מהל' שבת ס"ל כרב דחיה גסה היא כבהמה גסה ואסור למכרה לעכו"ם וס"ל לרבנו שם כחכמים דאסרי אפילו בשבור, וא"כ למה הביא הך דאין מוכרין להם דובים ואריות משום נזק לרבים והרי בלא"ה אסור דהא אוקמינן בסוגיא להך מתניתין בארי שבור, רק אליבא דר' יהודה ואפילו לרב אשי דאמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה מ"מ לרבנן דאסרי בשבור היא משנה שאינה צריכה עי' בסוגיא ונדחק בזה. ועי' בפי"ב מהל' רוצח שכתב רבנו איסור דובים ואריות בסוף ושם בודאי א"א לומר כמ"ש הלח"מ כאן, והנה מלבד דלא קשה על רבנו דהא איהו פסק שם בהל' שבת דע"י סרסור שרי למכור בהמה גסה ומשום נזק לרבים אפילו ע"י סרסור אסור והוא פשוט ומצאתי כן למרכבת המשנה אבל אין צורך לזה כלל, דהא דר"א דאמר סתם ארי שבור אצל מלאכה אתיא שפיר אפילו לרבנן ועי' בתוס' שם דעד כאן לא אסרי רבנן אלא משום דאתא למימר שלמה מכרה לו אבל בארי לא שייך האי טעמא דלעולם שבור הוא אצל מלאכה, והא דאין מוכרין הוא רק משום נזק לרבים וכ"כ גם הריטב"א ז"ל ועוד, וכן דעת רבנו ופשוט ועי' בפי"ב דרוצח ישנם איזה שנויים מבכאן ושם כתבנו בזה.