עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ח · הלכה ט
עכו"ם של ישראל אינה בטלה לעולם וכו' וטעונה גניזה. עי' כ"מ שכתב דאיני יודע גניזה זו למה הו"ל לשרפה או לאבדה ונשאר בצ"ע, ולא זכיתי להבין הדברים, והרי תנאי דרשי לה מקראי דאע"ג דמוצא ע"ז של עכו"ם בעי שריפה או שוחק וזורה לרוח וכו' אבל ע"ז של ישראל טעון גניזה, והיא הקבורה לשיטת רש"י ז"ל וכן הוא בתוס' יבמות ק"ד ד"ה סנדל. והתוס' כאן רצו לבאר גניזה היינו ביעור בלא הנאה כמו בעגל, ודחו דמעגל ליכא למילף וכו' עיי"ש והריטב"א ז"ל כתב באמת דגניזה הוא שם המושאל, ור"ל זורה לרוח ולא דמי לגניזת מזבח עיי"ש ורבנו ס"ל כשיטת הראשונים שהבאנו ומה מקום לתמוה. עי' בס' תורת מרדכי סי' קל"א במה שנוגע לדברי אלו לענין גניזה ובס' תורת חיים כאן בסוגיא ובפני יהושע לסוכה ל"ה בקשו עצות להסביר הדברים ולא זכיתי לעמוד בסודם וכי טעמא דקרא דרשינן, וכן הוא גזה"כ דזה בגניזה וזה בשריפה ואבוד וביותר עי' בבה"ג שכתב ולית ליה תקנתא אלא גניזה בע"ז של ישראל וזהו סתירה גלויה לכל דבריהם בזה.
ובלבד שיהא העכו"ם המבטל עובד עכו"ם אבל מי שאינו עובד עכו"ם אין ביטולו ביטול. עי' כ"מ והוא מבואר בגמ' ס"ד שם א"ל רב נחמן מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל ועי' מ"ש רבנו בפי"א מהל' מאכלות אסורות ה"ז בשם הגאונים, ובדברי מרן הגר"א ז"ל בסי' קכ"ד סק"ד ומה שמקשים דאיך ביטל איתי הגיתי והרי היה גר תושב בודאי אפשר דקודם שנעשה גר תושב ביטל, אבל אין זה נוגע לדברי רבנו כלל ועי' בירושלמי פ"ח דיבמות ה"א דס"ל לזעירא דגר תושב מבטל עכו"ם עיי"ש, וצ"ל דפליג אגמ' שלנו אף שיש למצא דרכים לישב ע"פ מ"ש התוס' דלריש לקיש באמת גר תושב יכול לבטל כיון דנשתברה מאליה מותר, אבל הפשוט דהירושלמי פליג ועי' בשאלתות שאילתא נ"ב בהעמק שאלה אות ח'.
ותקרובת עכו"ם אינה בטלה לעולם. עי' כ"מ מה שהשיג הרמ"ך מתקרובת דלא הוי משתבר כעין פנים וראיה מאבני מרקוליס דמהני ביטול, ופשוט דלדידן דבעינן זריקה המשתברת, אין לך תקרובת שתהא בטלה ואבני מרקוליס הרי אמרו שם בדף נ"א דהוי כמגדל ע"ז והוא ברור וכ"כ המרכבת המשנה בח"ב.