עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ו · הלכה ד
ואינו חייב עד שימסור מקצת זרעו ויניח מקצת וכו'. עי' כ"מ הביא דברי התוס' שם שהקשו והרי מקמא נתחייב מיתה. וכתבו כגון שאין לו אלא בן אחד או שהעבירם בבת אחת. והכ"מ רוצה לומר דכי העביר קמא חיובו תלוי ועומד ואם לא העביר יותר חייב, ואם לאו פטור, ותמה על זה הפר"ח דא"כ התראת ספק הוא, ואין זה מוכרח עי' מ"ש התוס' בגיטין גבי נזיר דאין משום שמא ישאל התראת ספק וכבר הרגיש בזה הרב משנת חכמים, אבל מ"מ תמוה לומר כן והיכן הוא השיעור לזה אם באותו מעמד אם בכל ימי חייו ועי' מנחת חינוך שדעתו שדוקא באותו מעמד, אבל כלום יש מקור לזה, גם סברת הפר"ח דודאי מקמא אתחייב ליה, ואם מעביר אח"כ השאר לא נפטר ע"י זה ממיתה. אלא דאם לא קבל התראה על אחד ורוצה להעביר כל בניו, אז פטור אפילו העביר רק אחד עי"ש אף שכתב שהוא דבר ברור השיגוהו ע"ז הרבה, ולא נתברר.
ולולא דמסתפינא הייתי מעורר בזה, דהמדייק בדברי רבנו בה"ג וכן כאן ואינו חייב עד שימסור מקצת זרעו, ובאמת בגמ' דילן איתא העביר כל זרעו פטור ורבנו דייק ושינה הלשון על המסירה וכהניהם והרי לדעת רבנו האב הוא שמעביר אח"כ ברשות כומריהם, ולמה לא העתיק ג"כ דאם העביר כל זרעו פטור. ונראה כיון דיליף לה מקרא דכי מזרעו נתן להעביר למולך עיקר הדבר תלוי במסירה לכומרים, שאם מסר כל זרעו, אף שהעביר אח"כ רק אחד מ"מ פטור כיון שמסר כל זרעו, ולפי"ז קושיא מעיקרא ליתא דמקמא אתחייב ליה כיון שעדיין לא העביר לא נתחייב עדיין כלל וכיון שמסר כל זרעו, ואח"כ העביר אפילו אחד פטור. אבל הוא דבר חדש ולא מצאתי מי שהעיר בזה ואין לי מקור לזה ובאתי רק להעיר.
ונקיט רבנו הלימוד מקרא דכי מזרעו נתן למולך אף שבגמ' מפיק לה רב אחא מקרא דומזרעך לא תתן וכו' עי' לח"מ מ"ש בזה ועי' בדקדוקי סופרים בסוגיא תמצא נוסחאות שונות בגמ' שם בזה ולק"מ.