עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ג · הלכה ב
עבודות הרבה קבעו עכו"ם לכל צלם וצלם. עי' סנהדרין ס"ד א', שאלה לכומרים במה עובדים את זו.
ומרקוליס שעבודתו שיזרק לו אבנים או יסקל מלפניו אבנים. שם אחד הנוטלה ואחד הנותנה חייב כל חדא וחדא רווחא לחבירתה שביק, ובש"ס כת"י הובא בדקדוקי סופרים אחד הנותנה ואחד הנוטלה והוא ישר וכן הוא בחי' הרמ"ה ז"ל.
לפיכך הפוער עצמו למרקוליס או שזרק אבן לפעור פטור וכו' שנא' איכה יעבדו הגוים האלה וכו'. כן הוא בסוגיא דף ס"א שם וכמ"ש הכ"מ אבל צע"ג, דהא זה קאי לרבא בר רב חנן דהשתחויה יצאה ללמד על הכלל כולו וילפינן מהשתחויה דאפילו אינה עבודת פנים חייב שלא כדרכה, וא"כ איכה יעבדו למעוטי מאי, וע"ז אמרו למעוטי הפוער עצמו למרקוליס וכו' אבל לפי מאי דס"ל שיצאה זביחה לידון בעבודת פנים קרא דאיכה יעבדו לאו למעוטי אתא אלא לרבויי פוער עצמו לפעור וזורק אבן למרקוליס דלא נפקא לן לא מזביחה ולא מהשתחויה עי"ש בתוס' ד"ה איכה וברש"י בפירושו על התורה, ועי' לבעל המאור ולהרמ"ה ז"ל דעתם באופן אחר דלפי מאי דאמרינן דיצתה זביחה ללמד על הכלל, והשתחויה יצתה לידון בעצמה איצטריך קרא דאיכה יעבדו למעט מגפף ומנשק שלא כדרכה וליכא למימר דמזובח נפקא איצטריך למעט מקושיא דרב פפא ס"ד אמינא זובח לגופיה אתא דמחשבין מעבודה לעבודה קמ"ל, או כמ"ש המאור ז"ל דאצטריך למעוטי מגפף ונושקים דאי מזביחה הו"א למעוטי מגפף וזובחים שזו עבודת פנים וזו אינה עבודת פנים אבל מגפף ונושקים דאידי ואידי דרך כבוד הו"א ליחייב קמ"ל איכה יעבדו למעוטי, ולא לפוער עצמו למרקוליס וכדומה, ועי' לרבנו בספר המצוות לא תעשה ו' וז"ל ולשון מכלתא לא תשתחוה להם ולא תעבדם לחייב על העבודה בפני עצמה ולכן מי שיזרוק אבן לפעור או יפעור למרקוליס אין זה חייב כי אין זה דרך עבודתה מפני אמרו יתברך איכה יעבדו וכו', והדבר צע"ג, ועי' מ"ש לקמן בה"ג שהבאנו שמה דעת הרמב"ן ז"ל ויתישבו הדברים.
ומפני הענין הזה צריכין בי"ד לידע דרכי העבודות וכו'. שבת ע"ה לא תלמד לעשות אבל אתה למד להורות ורק מצדוקי אסור ללמוד ואפילו דברי תורה.