אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

כל המודה בעכו"ם שהוא אמת אע"פ שלא עבדה הרי זה מחרף ומגדף את השם הנכבד והנורא. עי' כ"מ שציין כריתות ג' ולא זכיתי להבין רמיזתו, ואולי כוון רבנו להא דאמרו בסנהדרין ס"ג א' במימרא דרב דכיון שאמר לו אלי אתה חייב דבעי למימר דלענין קרבן אמרה ואליבא דר' עקיבא דלא בעינן מעשה ופריך בגמ' פשיטא היינו מגדף עי"ש ואינו מוכרח.

ואחד העובד עכו"ם ואחד המגדף את ה' שנא' והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו' את ה' הוא מגדף. עי' בדברי רבנו בפט"ו מהל' סנהדרין ה"ו שכתב שם ובעובד ע"ז נאמר את ה' מגדף והבאתי הדברים לעיל הרי להדיא דס"ל כהנהו תנאי בכריתות ז' דמגדף דקרא היינו עובד ע"ז וכנראה היתה לרבנו גי' רש"י ז"ל שם דחכמים ס"ל הכי ואינהו דאמרי לר' עקיבא מי סברת מגדף היינו מברך את השם מגדף היינו ע"ז וכן המה דברי רבנו כאן וכן המה דבריו בפ"א דשגגות ה"ב ולהכי כתב במגדף שאינו חייב קרבן מפני שאין בו מעשה, ולפלא על הלח"מ ז"ל שכתב ההיפוך וכ"כ הכ"מ בפ"ה מהל' קרבן פסח דלהכי פסק רבנו שם כרבי משום דבסוגיא דבפסחים שם אמר דרבי ס"ל דמגדף היינו מברך את השם ור' נתן ור' חנינא בן עקביא ס"ל דמגדף היינו עובד ע"ז. ורבנו סובר דהיינו מברך את השם ולדעתי הוא פלא (ועי' ביראים סי' פ"א ובחדש סי' רל"ו שהביא ברייתא דר' אלעזר בן עזריה ס"ל דבעובד ע"ז הכתוב מדבר וחכ"א לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למברך את ה' וכתב וקי"ל כחכמים דרבים נינהו וסתם לן תנא בד' מיתות (נ"ג א) כוותיהו דתנן אלו הן הנסקלין המגדף והעובד ע"ז אלמא תרי נינהו ע"כ) והנה מ"ש דקי"ל כרבנן דרבים נינהו כבר כתבתי דרבנו היה לו גי' רש"י ז"ל וס"ל לחכמים דמגדף היינו עכו"ם, אולם מ"ש דסתם לן תנא בד' מיתות כוותיהו מדמנה המגדף והעובד ע"ז בין הנסקלין אלמא תרי נינהו לא זכיתי להבין כוונתו, וצריך תלמוד.

לפיכך תולין עובד עכו"ם כמו שתולין את המגדף. אלה המה דבריו ז"ל בהל' סנהדרין שהבאנו שנא' כי קללת אלהים תלוי הרי מגדף אמור ובעובד עכו"ם נאמר את ה' הוא מגדף, ועי' בתוס' יו"ט בפ' נגמר הדין שם שכתב שדקדק בירושלמי וספרי ולא מצא דרשה זו, ובאמת פירש כן רבנו מה שאמרו בגמ' שם מ"ה ב' וחכ"א מה מקלל זה שכפר בעיקר אף כל שכפר בעיקר ור"ל עובד ע"ז דהוי ג"כ מגדף וכמו שסייים רבנו כאן ומפני זה כללתי דין המגדף בהל' עכו"ם ששניהם כופרים בעיקר הם, וזהו ר"ל שהעובד ע"ז נקרא מגדף, וכמו דס"ל לרבנו דמגדף היינו עובד ע"ז, ע"פ דרשתם ז"ל, וכמ"ש שהמודה בעכו"ם ה"ז מחרף ומגדף, וכן המה דברי רבנו בפי' המשנה לסנהדרין פ"ו שם מגדף בלבד, ועובד ע"ז נקרא ג"כ מגדף הוא מה שנאמר והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ה' הוא מגדף, ופרשו זה בספרי כי אותה פרשה כולה בע"ז מדברת ע"כ.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה