עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק א · הלכה ג
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה. עי' פרקי דר' אליעזר פכ"ו, ועי' הגהות מיימוני ודעת רבנו להשוות המחלוקת בן כמה הכיר אברהם את בוראו, והתחיל לשוטט בזה והוא קטן, והכרתו הגדולה היתה אח"כ, ועי' בתנחומא סוף ויגש ומהיכן למד אברהם את התורה ר' שמעון בן יוחאי אומר וכו' ומנין שכך הוא אומר אף לילות יסרוני כליותי ואינו מוכרח.
והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג וכו'. עי' בראשית רבה שם שמא תאמר אין מנהיג לבירה הציץ בו בעל הבירה ועי' מורה ח"א.
ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר וכו'. עי' בראשית רבה פס"א ובתורתו יהגה אמר ר' שמעון אב לא למדו ורב לא היה לו ומהיכן למד את התורה וכו'.
אלא מושקע באור כשדים בין עכו"ם הטפשים וכו' והוא עובד עמהם. שם ברבה כך היה אברהם דר בין עובדי ע"ז ועי' תנחומא לך ובמדרש רבה ושדים אין לה שלא הניקוהו מצות ומעשים טובים, ושם על הפסוק לך טל ילדותך לפי שהיה אברהם מתפחד ואומר, תאמר שיש בידי עון על שהייתי עובד עכו"ם כל השנים הללו.
ולבו משוטט ומבין וכו' מתבונתו הנכונה. עי' בראשית רבה פס"א ובתנחומא סוף ויגש נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים (ובנוסח אחר כשני רבנים) והיו נובעות תורה.
וידע שיש שם אלוה. הוא כמ"ש בריש יסודי התורה ובכת"י אברבנאל ליתא לתיבת "שם" כאן.
ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. עי' השגה ועי' כ"מ ועי' בראשית רבה פ"ל ופס"ד ובתנחומא בכמה מקומות, ונוסחאות שונות בזה ובמעשה רוקח הספרדי הביא נוסחא ישנה ברבנו ובן מ"ח שנה הכיר אברהם וכן הוא להדיא גם בדפוס קונשטנדינא רס"ט והוא כמו שהגיה בהגהות מיימוני והוא כר' יוחנן ור' חנינא עי"ש ועי' מגדל עוז שכתב על הראב"ד ושל שלש שנים קבלנו בה סוד, נעלם, ועי' להגאון רד"ל בפרקי דר"א פכ"ו גילה טפח מסודו, והרבה יש להאריך בבירור הנוסחא ועי' מרכבת המשנה.
ולערוך דין עמהם וכו' ושיבר הצלמים. במדרש רבה סוף פרשת נח ושם בקש המלך להרגו וכו' שהביא רבנו לקמן.
והתחיל לעמוד ולקרא בקול גדול. עי' סוטה י' אל תקרא ויקרא אלא ויקריא.
ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם. עי' פרקי דר"א פכ"ה ואומר לו אחד הוא האלהים בעולם ועי' להגאון רד"ל ז"ל שם אות נ"ב.
והיה מהלך וקורא ומקבץ העם וכו'. מפורש במדרש רבה על פסוק זה, ועי' בהשגת הראב"ד ז"ל שכתב א"א ותמה אני שהרי היו שם שם ועבר איך לא היו מוחין ואפשר וכו', ועי' כ"מ מ"ש בזה. אולם עי' במדרש תהלים קי"ח חמשה צדיקים היו בעולם נח שם ועבר ואשור ואברהם נח לא קפיד וכו' שם ועבר הטמינו את עצמם וכו' עי"ש.
וחבר בו ספרים. עי' ע"ז י"ד ב' גמירי דעכו"ם דאברהם אבינו ד' מאה פרקי הויין ואנן חמשה תנן ולא ידעינן.
והודיעו ליצחק בנו וישב יצחק מלמד ומזהיר ויצחק הודיע ליעקב. עי' תנחומא סוף ויגש והיה מלמד לבניו שנא' כי ידעתיו וכו' א"ל הקב"ה אתה למדת תורה לבניך בעוה"ז וכו', ועי' מדרש רבה שמות פ"א אתה מוצא שאברהם ייסר את יצחק בנו מלמדו תורה והדריכו בדרכיו דכתיב וכו' כיוצא בו היה יצחק משחר מוסר ליעקב שלמדו יצחק תורה וכו' ולמד מה שלמדו אביו ואח"כ פירש מאביו ונטמן בבית עבר ללמוד תורה וכו' ואף יעקב אבינו ייסר את בניו וכו' ולמדם דרכיו וכו' ובפרקי דר"א פ"ח אברהם מסר ליצחק וכו' יצחק מסר ליעקב וכו' ועי' מדרש רבה במדבר ד' שאברהם מסר בגדי כהונה שקבל משם ליצחק ויצחק מסרם ליעקב וזהו ביאורו, וכתב רבנו ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד ואלו באברהם ליצחק לא כתב ומינהו ללמד, והוא בנוי על יסוד מדרשם ז"ל בבראשית רבה וכן בתנחומא תולדות ובאגדת בראשית ויתן לך וכו' מטל השמים זו תורה ומשמני הארץ זו משנה (ובנוסח אחר אלו הנביאים) ורוב דגן זו תלמוד עי"ש בנוסחאות השונות ועי' מדרש רבה שמות עתידין ישראל לילך אצל יצחק ואומרים לו למדנו תורה והוא אומר להם לכו אצל יעקב וכו' עי"ש.
ויעקב אבינו למד בניו כולם. עי' תנחומא ויגש ואת יהודה שלח לפניו להתקין לו בית תלמוד שיהא שם מורה בתורה שיהיו השבטים הוגים בתורה תדע לך שהוא כן וכו' ללמדך שכל מקום שהיה הולך עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו וכו'.
והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה וכו'. מקורו בפרקי דר"א פל"ז א"ל המלאך לא כך אמרת לי עשר אעשרנו לך הרי יש לך בנים ולא עשרת אותם התחיל וכו' ועלה לוי מעשר ועליו הוא אומר העשירי יהיה קודש לה' וירד מיכאל וכו' ופשט יד ימינו וברכו שיהיו בניו משרתים לפניו בארץ וכו' ועי' במדרש רבה שמות פ' החודש הזה לכם פט"ו אות כ"ז והסימן הזה מסר הקב"ה לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם ועמרם למשה והיה משה משמרו עי"ש.
והושיבו בישיבה ללמד דרך ה'. עי' יומא כ"ח ב' היו במצרים ישיבה עמהם שנא' לך ואספת וכו'.
וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה. זהו מה שהבאנו לעיל מפרקי דר"א עי"ש ואולי כוונתו להא דצוה יעקב לוי אל יטעון שהוא מטועני הארון וכו' והיה ממונה אחר ממונה כמו שהבאנו לוי לעמרם שגדול הדור היה ומסר למשה ואהרן, ועי' יומא כ"ו לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דקאתי משבט לוי וכו' ובמדרש רבה בראשית ע"א לוי זה עתיד ללות את בניו לאביו שבשמים.
עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהם ולעבוד עכו"ם כמותן. במדרש שמות רבה ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים ועי"ש פט"ז וכן אתה מוצא בישראל כשהיו במצרים היו עובדין ע"ז ולא היו עוזבין אותה שנא' איש את שקוצי עיניהם לא השליכו וכו' וכן אמרו הללו עובדי ע"ז והללו וכו' וכן מבואר במכלתא על הפסוק דוהיה לכם למשמרת.
חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות. מבואר בספרי בהעלותך פי"ח וברכה פ"ט.
ומעולם לא עבד שבט לוי עכו"ם. שם ועי' יומא ס"ו וחגיגה ו' ועי' מדרש רבה שמות ט"ו הנצנים נראו בארץ אלו הן שבטו של לוי שהיו כלן צדיקים ועי' עוד במדרש רבה י"ג כל השבטים לא שמרו יחוסיהן במצרים והיו עובדין ע"ז ולא הנהיגו שררה משא"כ שבטו של לוי ועוד במקומות אין מספר.
עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו. עי' לה"ר דוד עראמה ז"ל בבאור מלת עשה, ועי' סדר משנה.
הכתירן במצוות. זה ביאור הכתרים שנתן לנו השי"ת במעמד הר סיני.