עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ה · הלכה יא
ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם. עיי"ש בספר המצוות שהבאנו.
כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר והוא שיש לו ונמצאו המוכרין תובעין אותו והוא מקיפן. עיין כ"מ שהוא נגד סוגיא דילן דמבואר שם להיפך, והשערת הכ"מ שרבנו היתה לו גירסא מהופכת ועי' בס' תוס' יום הכפורים מה שתמה עליו וטרח לישב ע"פ גירסתנו וכן בסדר משנה האריך טובא, ועוד במחברים ולו ראו את דברי הרי"צ גיאות ז"ל בהל' תשובה כי אז נתבררה להם נוסחת רבנו, שהוא גורס להדיא והני מילי באתרא דתבעי אבל באתרא דלא תבעי לית לן בה ומפרש הכל כרבנו, ועי' בדברי רבנו לקמן בפ"ה מהלכות דעות הי"ג.
או שירבה בשחוק. עיין כ"מ שהראה מקורו לירושלמי פ"ב דדמאי דהמקבל עליו להיות חבר, ס"ל לר' יהודה דצריך לקבל עליו שלא ירבה בשחוק, ואין זה מוכרח לעניננו לענין חלול השם, ועי' במס' דרך ארץ זוטא פ"ה מי שהוא תלמיד חכם וכו' מיעוט שיחה מיעוט שחוק, ועי' אבות פ"ו ועי' לקמן בדברי רבנו בפ"ב מהלכות דעות ה"ז לא יהא אדם בעל שחוק, ובמה שציינתי שמה לתנא דבי אליהו רבה ח"א פי"ג ישמור אדם את עצמו שלא ירבה שחוק שמחה ותפלות, ואין שחוק אלא עבירה (עי' בנוסחא הישנה שם) ורשע שנא' ועתה אל תתלוצצו מפרש התרגום אל תרשעתן לומר לך שהשחוק שקול כנגד כמה עבירות, והם המה דברי רבנו כאן.
או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן. עי' כ"מ שהוא מברייתא דפסחים מ"ט תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום ובאמת מהא דהעתיק הרי"ף ז"ל אחר מימרא זו בריתא דלמה ת"ח דומה בפני עם הארץ עי"ש מבואר דמפרש כן, אבל אין צורך לזה ועי' בדברי רבנו לקמן בפ"ה מהל' דעות ה"ב ולא יאכל אצל עם הארץ והוא מברכות מ"ג עי"ש מ"ש בזה ושם הבאתי דברי התנא דבי אליהו רבה פי"ב ישמור אדם עצמו שלא יאכל עם עם הארץ על השלחן ולא ירבה עמהם בסעודה וכו' הא למדת שכל האוכל לחם עם עם הארץ על השלחן כאלו עובד עבודה זרה ואם ת"ח הוא מזלזל את תורתו ומחלל שמו של אביו שבשמים וכו' עי"ש וזהו מקור דברי רבנו ודברי הבריתא שהביא הכ"מ העתיק שם רבנו ולא ירבה סעודותיו בכל מקום ואפילו עם החכמים עי"ש מ"ש שם בזה.
וביניהן. עי' כ"מ דנ"ל לדקדק מזה דדוקא כשאוכל עמהם ובביתם אבל אם אוכלים עמו בביתו או אוכל בביתם ולא עמהם שרי, ועי' מ"ש לעיל, ונראה בהכוונה בדברי רבנו להא דאמרו ד' דברים גנאי לתלמיד חכם, ולא ירבה ישיבה של עם הארץ, והאי וביניהן קאי ע"ז ועי' בפ"ו ממס' דרך ארץ זוטא ועי"ש בכל הפרקים שם תמצא את כל דברי רבנו עד סוף הפרק, ומ"ש רבינו ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין. שם ביומא פ"ו כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ועי' שבת קי"ח הא דאמר רב נחמן תיתי לי דקיימית מצות ציצית ופרש"י ז"ל שלא הלכו ד' אמות בלי ציצית ותפילין. ומ"ש רבינו והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם. עי' בדברי רבנו לקמן בפ"ג מהל' דעות ה"א, ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהם צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם, וכתב רבנו עד שיהא הכל מקלסין אותו ואוהבין אותו. עי' ילקוט ואתחנן בשם תנא דבי אליהו ואהבת וכו' תהא מאוהב על הבריות וכו' ומבואר הכל.