עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ד · הלכה יג
ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר וכו' ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותן חכמים וכו' שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה וכו'. רבותינו הראשונים ז"ל השיגו על רבנו בדברים קשים ועיין כ"מ הביאם. ובודאי לא על המבטא "דבר קטן" לבד תפסו על רבנו שהרי סוף סוף אמרם ז"ל דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוויות דאביי ורבא אפילו אם נפרשם כדעת רבותינו אלה מ"מ מוכרח שנקראים לגבי מעשה מרכבה דבר קטן. אבל חלקו על רבנו ביסוד הדברים במה שכתב אע"פ כן ראויין הם להקדימם שהם מישבין דעתו של אדם תחלה וכדומה, ודבר זה קשה להאמר שהרי יסוד חיי ישראל הוא הדבר הזה, ולדעתי העניה כוונת רבנו בדבריו אלה היא אחרת לגמרי. כי אין כוונת רבנו להשמיענו את הראוי להקדים אבל רבנו משמיענו בזה את דעתו כחכם מנוסה שעניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו שלדעתו הגדולה הם הנקראים פרדס, וגם גדולי ישראל וחכמים גדולים לא כולם היה בהם כח להשיג כל הענין. ודבר זה מבואר בחז"ל בכמה מקומות והוא אומר שלדעתו, כל מי שאיננו חכם ובקי ביסודות התורה כלליה ופרטיה אי אפשר לו להבין בענינים אלו. ור"ל שגם החכם היותר גדול ועמוק, אם אך איננו גדול גם בתורה לא יוכל לטייל בפרדס וכמו האיש הרעב המטייל בפרדס שלא ירגיש טיבו. אע"פ שקראו אותן חכמים דבר קטן, הרי גם הלחם והבשר הוא דבר קטן נגד תענוגות בני האדם, אבל בלעדם הרי אי אפשר להתענג, ולא רק שיש להם קדימה והסביר הדברים בראויין הן להקדימן ר"ל שעל כרחך מוכרחין מטיילי הפרדס לדעת יסודות התורה ודיניה תחלה. שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה. וכמובן א"א להבין בעניני הפרדס מבלי שיהיה לאדם דעה מיושבת (והיה לפי"ז הביאור בדברי רבנו שאין ראוי לטייל בפרדס, כלומר שאין האדם ראוי לטייל בפרדס אם לא מילא כרסו תחלה בידיעות התורה) ואח"כ כתב רבנו עוד טעמים לפי שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה לישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא. והמה אפשר שידעום הכל. ודבר גדול דבר הנביא.