עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ז · הלכה ו
כל אלו הם בעלי לשון הרע שאסור לדור בשכנתם. עי' תנחומא והובא בילקוט קרח בני ראובן שהיו שכנים לקרח שהיה שרוי בדרום וכו' ודתן ואבירם שהיו שרוין וכו' אבדו מן העולם ועי' סוטה ה' וערכין שם אין אני והוא יכולין לדור וכו' ומכ"ש בשר ודם ועין היטב באבות דר"נ פ"ט הרחק משכן רע שאין הנגעין באים אלא על ביתו של רשע וכו' עוונותיו של רשע גרמו לסתור כותלו של צדיק כיצד וכו' ושם כל הענין.
ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע בלבד. הוא במתניתין שם ור"ל על שמיעת וקבלת לה"ר, ולהכי סמיך ליה רבנו דכ"ש לישב עמהם ולשמוע דבריהם.