אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ז · הלכה ב

הלכה א

איזהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה אל זה. בכת"י אברבנאל שהוא טוען בדברים והולך וכו' והוא מבואר בתורת כהנים קדושים ובירושלמי שהבאנו לעיל.

ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני. עי' כ"מ שר"ל שרכיל לדעת רבנו הוא האומר פלוני אמר עליך כך וכך או שעשה לך כך וכך אע"פ שאינו של גנות כמו בהלשנת דואג שאמר על אחימלך שנתן לחם וחרב גלית לדוד עי"ש, ובודאי אם נודע לזה שדואג רכיל היה אז מוכרח שבכלל רכילות גם האומר שפלוני עשה כך וכך שהרי דואג אמר אל אחימלך שעשה כך וכך ובאמת לא נמצא לא בדברי רבנו ולא בדברי יתר הראשונים שיזכירו בכלל רכיל האומר פלוני עשה כך, ובאמת שפיר אפשר לפרש דברי רבנו כך וכך שמעתי על פלוני שכוונתו כך שמעתי על פלוני שאמר עליך, שהרי רכיל הוא רק המטעין דברים מזה על זה, ועי' מ"ש לקמן בביאור ההשגה ונתבארו הדברים.

אע"פ שהוא אמת. לקמן גבי לשון הרע, ובאמת אי נימא כמ"ש הכ"מ דדואג רכיל היה הרי להדיא דאפילו אומר אמת שהרי אמת היה שמסר אחימלך לדוד כל האמור וכן אני מזכה ופלוני מחייב דאית ביה משום לא תלך רכיל אע"פ שהוא אמת.

יש עון גדול מזה עד מאד. כמ"ש רבנו לקמן שאין לו חלק לעולם הבא ויתר הפרטים שאינם ברכילות לדעת רבנו ויבואר לקמן.

והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע. ירושלמי דפאה שהבאנו לעיל.

והוא המספר בגנות חבירו אע"פ שאמר אמת. עי' בפי' המשנה לרבנו בפ"ק דאבות שאין לה"ר שיכזב על האדם וייחס לו מה שלא עשה כי זה נקרא מוציא שם רע וכו' וכמ"ש רבנו לקמן והרב בעל תורת חיים הביא ראיות לזה ממו"ק ט"ז דמבואר שם דאי לאו ילפותא דשליח בי"ד מותר לומר הוי בכלל לה"ר וכן בעובדא דר' יהודה חייטין דב"ב קס"ד דאף שהיה אמת מ"מ אמר לו כלך מלה"ר הזה.

אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר וכו' ואמר דברים של גנאי על זה אמר הכתוב יכרת ה' וכו'. שם בגמ' דערכין ט"ו סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש שנא' יכרת וכו' ומפרש רבנו דקאי על לה"ר וכאמרם מה תקנתו של מספרי לה"ר, והנה הראב"ד השיג ע"ז וכתב א"א לא אלא קשה הראשון מן השני שהראשון הוא תלתאי והורג נפשות והשני תנין ואינו הורג אלא את עצמו בינה זאת. וכוונת הראב"ד ז"ל דכרת דיכרת ה' וכו' וכן הא דאמרו דאין לו חלק לעוה"ב על רכילות נאמר ואם כי אמרו בלה"ר הרי גם רכילות נקרא אצל חז"ל בשם זה, ונמצא דרכילות הוא עון גדול מלה"ר ולהיפך ממ"ש רבינו, ובאמת גם שיטת רש"י ז"ל בערכין שם כשיטת הראב"ד ז"ל שהרי כתב לישנא תליתאי זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחבירו לגלות לו סוד, וכן מצאתי לרבנו גרשום מאור הגולה ז"ל שם שמפרש לשון תליתאי שהאומר שמעו האחד ואמרו לאחד דהוא ג' בני אדם הרי להדיא דעל רכילות קאי. ונראה שדברי הראב"ד ז"ל מוכרחין מהא דאמרו בירושלמי שם ולמה הוא קורא אותו שלישי שהוא הורג שלשה ובימי שאול נהרגו ארבעה דואג שאמרו וכו' וכן הוא בתנחומא חוקת אות ד' ובמדרש רבה דברים פ"ה שהוא הורג שלשה מנין דואג שאמרו שאול שקבלו וכו' הרי להדיא דלשון תליתאי קאי בדואג ונלמד מדואג, ודואג הרי רכיל היה לשיטת הכ"מ ויתר המחברים הם להדיא דתליתאי קאי על רכילות וממילא רכילות קשה מלה"ר.
ועי' לרבנו יונה ז"ל בשעריו שער ג' אות רכ"ב בחלק השלישי הולך רכיל וכו' וקראו רבותינו את הרכילות לשון שלישי מפני שהוא הורג שלשה וכו' כמו שידעת מענין דואג שנטרד בסבת הרכילות וכו' עי"ש היטב בדבריו ומבואר ג"כ דרכילות הוא תליתאי, ודואג רכיל היה ועי' באגדת בראשית פ"ג אפילו הוא מת אין מכפרים לו וכו' מדואג שאין לו חלק לעוה"ב, הרי דגם הא דאמרו אין לו חלק לעוה"ב לא על לה"ר נאמר אלא על רכילות שהרי יליף לה מדואג ודואג רכיל היה וזהו יסוד ההשגה. אבל באמת תמוה אצלי דמנין להם דבדואג היה רק רכילות, והלא היה שם גם לשון הרע שהרי דואג אמר לשאול שכיון שאין נשאלין אלא למלך והמרה על הסנהדרין שאמרו שנשאלין גם למי שהצבור צורך בו, וא"כ לפי דבריו אחימלך היה מורד במלכות וסיפר בגנותו והרי כך א"ל שאול לאחימלך כך היית שואל לו ואין אתה חייב מיתה עי"ש במדרש. ואפילו אם נתעקש לומר כיון דבאמת ע"פ דין לא היה גנאי שהרי אחימלך כדין עשה כהוראת הסנהדרין שנשאלין למי שהצבור צורך בו, ואף שהוא חושב שהוא גנאי לא מקרי לה"ר כיון שאינו גנאי באמת אבל הרי כתב רבנו לקמן בה"ה דהמספר דברים שגורמים להזיק לחבירו בגופו או בממונו הוי לה"ר והרי דברי דואג גרמו להמית את אחימלך ונוב עיר הכהנים ובודאי דהוי לה"ר ובאמת מצאנו לחז"ל שאמרו בסנהדרין ק"ו ב' א"ל הקב"ה לדואג וכו' כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לה"ר מה אתה דורש בהם, (ולהראב"ד על כרחך צ"ל דהכוונה לרכילות, ואפשר שכוונו לענין אחר במה שאמרו לעיל צ"ג ב' כל הפסוק הזה לא אמרו דואג אלא בלה"ר עי"ש).
ונראה לענ"ד דמחלוקת רבנו והראב"ד הוא ביסוד הדין דרכילות ולשון הרע, הנה כבר הזכרנו לעיל שמרן הכ"מ הוסיף על דברי רבנו ברכילות כך וכך עשה פלוני מה שלא נזכר בדברי רבנו כלל, ולפי"ד גם מה שעשה פלוני הוא רכילות, אבל באמת מלשון התורת כהנים והירושלמי שרכיל הוא הטוען דברים מזה אל זה וכמו שהעתיק רבנו והחילוק בין רכילות ללה"ר, שרכילות הוא רק טוען דברים מזה אל זה אבל לה"ר הוא שאומר כך עשה פלוני, וכמבואר בדברי רבנו להדיא אבל בעל לה"ר זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני, כך וכך שמעתי עליו, והוא השנוי מרכילות ששם כתב כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני ר"ל ששמע שאמר פלוני וכאן כתב כך עשה פלוני כך וכך שמעתי עליו ר"ל שעשה ולפי שיטת רבנו הנה דואג מספר לה"ר היה וע"ז הרי אמר דקטל תליתאי א"כ על לה"ר נאמר זה, ולה"ר חמור מכלם, וגבי לה"ר כתיב יכרת ה' וכו' ולהראב"ד גם כך וכך עשה פלוני הוא רכילות, והחילוק הוא רק בין רכילות ללה"ר בזה שברכילות צ"ל כך וכך עשה לך פלוני ר"ל שעשה לרעתך ובלה"ר הוא רק שעשה דבר של גנאי ואינו נוגע לחבירו, ודואג רכיל היה וזהו קטיל תליתאי ונמצא דרכילות חמורה ביותר מלה"ר.
אבל יש לי ראיות מכריחות כשיטת רבנו דעל לשון הרע קאי עי' בפרקי דר"א פנ"א כל המספר לה"ר אין לו חלק לעוה"ב ויליף לה מקרא דאותו אצמית ואמר שם תדע לך שהוא כן בא וראה מן הנחש שהלשין לאדם ולעזרו וכו' ושם הרי היה לה"ר ולא רכילות עי"ש לעיל פי"ג ובבראשית רבה פי"ט שאמר דלטוריא על בוראו כל אומן שונא וכו' והרי זהו לה"ר ממש, וכן אמרו שם בישראל שאמרו לה"ר על הקב"ה וג"כ לה"ר ממש, ועי' באגדת בראשית סוף פע"ח וברכה ותנחומא מצורע לעתיד לבא הכל מתרפאין והנחש אינו מתרפא וכו' וכשם שהנחש אין לו רפואה כך האומר לה"ר על חבירו אין לו רפואה לעתיד לבוא וכן דוד אומר מלשני בסתר הרי להדיא דיליף שאין לו חלק לעוה"ב מנחש, והוא על לה"ר ולא רכילות, ועי' במדרש רבה ויקרא פכ"ו דמביא עובדא דלה"ר קטיל תליתאי עובדא הוי בגבר דהו"ל כלה בישא וכו' מה עבדת אזלת ואמרת לבעלה הדין אבוך בעי לשמשא יתי ואי לית את מהמנית לי אחת לרמשא וכו' הרי להדיא דקטיל תליתאי הוא בלה"ר ולא ברכילות, עיין היטב בכל זה.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה