עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ג · הלכה ב
צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כלם לידע את השם. זהו שאמרו באבות פ"ב וכל מעשיך לשם שמים ועי' בחמישי לשמונה פרקים מה שהרחיב רבנו הדברים בזה, ועי' לרבנו יונה בביאור המשנה שהאריך בזה בכל פרט כדברי רבנו ועי' באבות דר"נ פי"ז ובקדושין פ"א אמר שמואל הכל לשם שמים.
ולפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה ככלב וחמור אלא יאכל דברים המועילים לגוף וכו'. עי' אבות דר"נ פכ"ו האוכל אוכלין שאינם עולים על גופו עובר משום שלשה לאוין שבזה את עצמו ובזה את האוכלין ומברך ברכה שאינה כתיקונה ותפס רבנו כלב וחמור, עי' ב"ק צ"ב ב' בכפניה גללי מבלע, ובחמור עי' פסחים מ"ט ב'.
וכן כשיבעול. עי' בהשגה שכתב וכן למצות עונה ועי' כ"מ מ"ש בזה ועי' בדברי רבנו לקמן בפ"ה ה"ד אלא מלילי שבת ללילי שבת אם יש בו כח ועי' בגמ'.