עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי
שאלה קכב
אקרא לשלו' מעתה ועד עולם לאהו' האלוף התורני שפתותיו כחוט השני כמהר"ר יושע נ"רו ולכל אל"ש אהו' אין הזמן מסכי' עמדי להאריך כי טרידנא טובא רק באתי לגלו' את אזניו שג"י קבלתי ואשיב אותו בקצרה וע"ד מ"ש למכ"ת לשעבר שלא מצא ידיו ורגליו בדין שהורה בחתיכה של טבעת מן הגרגרת שנמצא על הסכין ועתה בא מכ"ת להתנצל ולעשות סניגורין לדבריו ולהשיב על דברי מ"ש ואין ספק בשחיטה גדולה מזו וזה הוא טעם המחמירין שעיקר יסוד שלהם מטעם שהוא ספק בשחיטה. וכתב מכ"ת שז"א באשר שכתב בהגהת שחיטו' טעם לדעת המחמירין שמא היה הקנה פגום ולפי זה אין זה ספק בשחיטה כי לא אמרינן ספק בשחיטה אלא היכא דאתיילד איזה ספק ריעות' בסכין או בשחיטה עצמה אם נשחט רוב הסימן או לא אבל בדין זה דהא עינינו רואי' שנשחט כהגון רק שיש לחוש שמא היה הקנה פגום ואין זה ספק בשחיטה רק דמיא הא להא דאמרינן בגמר' נשחטה כראוי ובא זאב כו' עכ"ל בשינוי קצת:
תשובה. הנה אני חוזר על הראשוני' ואומר שלא מצא ידיו ורגליו ותמהני מאד כיון שראה מכ"ת מ"ש בגמרא בא זאב כו' ולא ראה ולא ידע מ"ש הגמרא בדף שאחר זה שחט את הושט וא"חכ נשמט' הגרגרת כשרה נשמטה הגרגר' ואח"כ שחט את הושט פסולה שחט את הושט ונמצא הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחוטה נשמטה אם לאחר שחיטה נשמטה זה היה מעשה ואמרו כל ספק בשחיטה פסול כו' עכ"ל הרי לפניך שגם זה נקרא ספק בשחיטה כיון שאיכא למימר שנעשה קודם שחיטה כמו שאיכא למימר שנעשה לאחר שחיטה ולא דמי' כלל לזאב דגבי זאב מסתבר יותר שנעשה ע"י הזאב וק"ל באמת הדברי' האלו צריכי' באור רחב רק שאין הזמן מסכי' עמדי כללא דמילת' שיפה כתבתי ואמת כוונתי שעיקר טעם של האוסרי' הוא שספק בשחיטה הוא זה אם נעשה הקנה פגום קודם השחיטה או נעשה פגום לאחר גמר השחיטה. ומ"ש מכ"ת זה אינו באשר שכתב בהגהו' שחיטה טעם לדעת המחמירין שמא היה הקנה פגום ע"כ משמע שמכ"ת הבין שלא עלה על דעתי טעם זה אמינא כי ניים ושכב כתב זה ודאי אין כאן חשש אחר כי אם חששא זו שמא נעשה הקנה פגום קודם גמר השחיט' וזה הוא נקרא ספק בשחיטה. והאריכו' בזה הוא אך למותר וטעם המתירין הוא האגור ס"ל שיותר יש לתלו' שנעשה לאחר שחיטה ע"י גלגל הגרגרת כללא דמילת' שאני עומד בדברי והוא אמת כמ"ש בתחלה שלא יפה עשה מכ"ת שמילא לבו להקל במקו' שכתב מהררמא"י וכן עיקר ואין לשנות. באשר שלא היה למכ"ת שום ספר כי אם הש"ע כמ"ש מכ"ת בעצמו בכתבו הראשון ואף גם שכהיו' נודע לו שיש מקילין בחתיכת טבעת מ"מ לא ימלא מכ"ת את לבו להקל כלל הזהר והזהר פן לא יהיה לו לרצון ח"ו ודי בזה כי דעת המחמירין הוא עיקר לדעתי והם גדולי ההוראה אשר מימיהם אנו שותין מהררש"ל ומו"ח בב"ח שכתבו שיש להחמיר כי הוא ספק בשחיטה כי מי מפיס שנעשה ע"י גלגל הגרגרת אחר שחיטה דלמא נעשה קודם גמר השחיטה. וא"כ הוא שהוא אסור מצד הדין אין לנו לומר הבו דלא לוסיף בשני הדיני' דהיינו נמצא על הארץ או בחתיכת הטבעת שעיקר טעם המקילין הוא משום הבו דלא כו' כמ"ש בכתבי הראשון שטעם שניהם שוה וזה ברור נ"ל גרשון אשכנזי