אור ברסלב

עבודת הגרשוני· רבי גרשון אשכנזי

שאלה לט

שאלה לח

ע"ד השאלה אשר שאלני מעכ"ת בענין מומר א' שנתן גט לאשתו ובתחלה הי' מהסס ואמר שאינו נותן גט כי אם באופן שישולם לו מה שחייב לו חמיו ומכ"ת וב"ד השיבו שבגט לא יהא תנאי אלא צריך להיות גט כריתות ואם יש לו דין על חמיו יתעביד לו דין בכל מקום ולי"ב יתחייב בן חמיו בפני ההגמון בת"כ אך לא יתלה הדבר בגט וייטב הדבר בעיני ההגמון ואמר ההגמון שיפה דיבר מכ"ת ואח"כ סידר מע"כת הגט כדת וכהלכה ובביטול מודעות ע"י שליח קבלה והולכה הכל כראוי ע"פ חז"ל והאשה קבלה הגט מיד השליח ולאחר שקבלה הגט כמו ג' ימים אמר המומר לב"י א' שכל מה שעשה לא עשה בלב רק למען ההגמון עשה. זה הוא תורף המעשה שהי' ונסתפק מכ"ת אם לא יש לפקפק בגט הנ"ל מחמת הלעז והדיבה אשר הוציא הוא הכסיל המומר ואמר שכל מה שעשה לא עשה בלב שלם ועוד נסתפק מע"כת אם לא יש לחוש שהגט הוא גט מעושה ואנוס על פי הדבור של ההגמון שאמר שיעשה מה שהב"ד אומרים לו והנה צידד מכ"ת שאין לחוש לכל החששות הללו רק באשר שמכ"ת היא מיראה הוראה אינו רוצה לסמוך על הוראתו להתיר האשה הנ"ל וביקש ממנו לתקוע את עצמי לדבר הלכה זו.

תשובה. האמת אגיד שגם אני כמוהו מיראה הוראה בדבר קל וקל וחומר בדבר חמור באסור אשת איש אך ורק באשר שחביבים עלי ביותר דברי דודים של מכ"ת למענו אעשה ואחוה דעתי הקלושה באשר שמכ"ת כל רז לא אניס לי' והרגיש בכל מה שיוכל להרגיש מי שהוא חד ההרגש' ע"כ אבוא בקצרה. בעזרת הבורא. והנה אהו' בענין אם כופין למומר ע"י נכרי' לגרש את אשתו אם לאו צריך ישוב הדעת ועיון כי לכאורה נראה שאין לכוף המומר לגרש את אשתו וראי' לדבר ממה שכתב הרמב"ם בפ' ב' מהל' גירושין וז"ל וכן אם הוכהו גוי' ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד גוים עד שיגרש הרי זה כשר כו' ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גוי' בין ביד ישראל שאין אומרים אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה כו' אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה' עד שעשה דבר שחייב לעשותו כו' אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס את עצמו בדעתו הרעה לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות כישראל ורוצ' לעשות כל המצות כו' ויצרו הוא תוקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואומר רוצה אני כבר גירש לרצונו עכ"ל. מלשון הזה משמע דוקא מי שהוא רוצה להיו' כישראל ולעשות כל המצוה עליו נאמר שע"י ההכאו' תשש יצרו וגירש לרצונו אבל מומר שאינו רוצה להיותו כישראל ולקיים מצות אין שייך בו לומר שתשש יצרו ומגרש לרצונו רק כל מה שהוא עושה מיראת ההכאו' הוא עושה אם כן אין תקנה לאשת מומר:

אמנם לענ"ד יש לשדות בי' נרגא בדקדוק זה כיון שמהרי"ק בשורש ס"ג כתב וז"ל ואשר דקדקת מלשון רבינו משה בענין כפיית המומרי' לגרש לפי הנראה לע"ד יפה דקדת ולכאור' אין תקנה לאשת המומר לפי דבריו. ואולי בכה"ג סבר רבינו משה דאפקעינהו רבנן לקידושין מינה ע"י גט זה שנותן המומר בכפי' דמשום עגונא חששו רבנן טובא עכ"ל הרי קמן שלפי דעת מהרי"ק אין ראי' כלל מדברי הרמב"ם שאין כופין למומר לגרש את אשתו ועוד נראה לע"ד שאין דברי הרמ"בם מוכרחי' כי יש לומר שמהני הכפי' ע"י גוים או ע"י ישראל דאמרינן מתוך אונס גומר ומגרש כיון שהכפי' היא בדין כמ"ש התוס' בשם ר"י בפ' חזקת הבתים בד"ה דלמא מהא (דף מ"ח ע"א ע"ש) ולפי טעם זה אין חילוק בין ישראל למומר בענין כפי'. כללא דמלתא שאין ראי' מכאן שלא לכוף מומר לגרש את אשתו אמנם אית' בהגהות מיימוני סוף הל' אישות והובא בב"י סי' קל"ד וז"ל עובר על דת או אפי' מומר אין כופין אותו להוצי' ותדע מדלא מנה רשע שכופין אותו להוציא וטעמא דטב למיתב טן דו כו' עכ"ל הרי מבואר באר היטב שאין כופין למשומד הגם שאית' במרדכי ס"פ המגרש שכופין המשומד ע"י נכרי' ע"ש מ"מ כיון דהוה פלוג' דרבוות' אין לנו להקל כי ספיקא דאוריית' הוא נ"ל גרשון אשכנזי:

תוכן העניינים

עבודת הגרשוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה