אור ברסלב
סתרי תורה פרשת יתרו מאמר רזין דעיינין

סתרי תורה

פרשת יתרו מאמר רזין דעיינין

פרשת תולדות מאמר שבעה יומין עלאין

ותלת דלא עברון, האי איהו באת פ' ואת א', וכלא פ"א באשלמותיה, את ר' לית ביה כלל:

שערוי אוכמין, תליין, ולא שעיען. דא איהו ב"נ דשתיק תדיר. אבל פקיחא איהו, מארי דלישנא בישא, מלוי דרוגזא, פום ממלל רברבן, אצלח ולא אצלח, מארי קטטא בביתיה, לא חייש ליקרא דב"נ, חד בפומיה וחד בלביה, הפכפך בלישניה, גבינין דיליה סומקין זעיר:

ואי קמיטא תחות עיניה רב, ואזיל עד חוטמא מסטר ימינא, ותרין תחותיה, וחד מנייהו זעיר מאוחרא, דא שכיב בנדה מיומין זעירין, וחוביה רשים ביה רשימין אלין:

בין כתפוי אית ליה רושם חד, וד' שערין ביה, חד מניהו באמצעיתא רב ותלי, וג' אחרנין זעירין. ועד לא הוה עבירה דא, הוו תלת זעירין, וחד דאתרשם ביה דקיק וזעיר מכלהו. ההוא רושם הוה ביה מקדמת דנא אוכם, ואינון שערין חוורין כלהו. השתא לאו הכי, אלא רושם אוכם, וחד סומקא כרשימו דטולפחא באמצעיתא. והוא שערא דאתרבי בין אחרנין, רישיה סומק, ודאשתאר חיור. אי תב בתיובתא, תשכח בעיניה ימינא חד חיורא, חיור גו ההוא אוכמא:

במצחיה תלת שרטוטין עברין, ותרין דלא עברין. ההוא רושם אוכם, וסחרניה חוטא סומקא, ובגו ההוא חוטא, חד שערא דקיק זעיר, ותלת שערין באמצעיתא, כלהו כחדא. זעירא יחכם באורייתא, אי יוליף, ולא יצלח בעובדוי:

ואי ירוקא דעינא לא אצטבע כל כך, ועינוי אכמין, וחד חוטא סומק זעיר, אעבר בין אינון גוונין. כדין איהו באת פ' בשלימו, ובאת ר' בלחודוי:

במצחיה תשכח שית שרטוטין, תלת עברין, ותלת לא עברין. שעריה תקיף ולא כ"כ, תלי ולא תלי. האי איהו בשלימו לכל ב"נ. קמצן איהו, לית ביה חידו, ואפילו בחדוה לא אתחדי. בדוונא אתחזי:

אטים אודניה שמאליה. בשינוי אית תלת רברבין מלעילא, ויהבון לון דוכתא אינון דלתתא. מהימנא איהו ולא כ"כ:

אנפוי אריכין, ולא שפירין, קליה כאיתתא, ומלוי כאיתתא, מקנח פומיה במלוי, אפתח אצבעאן דידוי במילוליה. כד אזל, אקדים ליה בליתא דפרסאי, דלא יחוב בר נש לגביה, עליה כתיב, כי תועבה היא לפני ה':

עיינין ירוקין, ואלין סימנין ביה, ואנפוי אריכין שפירן, שערוי אוכמין ומריטין מלעילא ברישיה. רישיה רב, כד אזיל כפיף רישיה, קריצין דעינוי כקדמאה, עליה כתיב מנע רגלך מנתיבתם:

עיינין רברבין וירוקין, דא איהו בתרין אתוון, ר' פ"א, חד יחידא, וחד בשלימו. במצחוי שרטוטא חדא, דאזיל ועבר מסטר לסטר, ותלת אחרנין אית דלא עברין. מצחיה רב. קריצין דעל עינוי לאו רברבין. בדיקניה שערא טפי. ואנפוי שפירן סומק, שעריה שעיע ולא כ"כ:

דחיל חטאה איהו, רחים אורייתא איהו, רחים לאינון דמשתדלין בה, חדי בכלא, עביד טיבו לכלא, כדיבא לתועלתיה, מהימנא איהו לרזין דאורייתא, טב איהו למלין דעלמא, מאן דאשתתף בהדיה לא אצלח, לא איהו, ולא אחרא. אצלח איהו בלחודוהי, דהא את ר' גרים:

פגים איהו ברישיה לעילא, רשימא דחד מכתשא דהוה ליה תמן, דעבד ליה חד רבייא באבנא, בלא רעו וכוונה, ואיכסי בשערא. וההוא רישומא דמכתשא, כגוונא דגימל יוני"ת. מהימנא איהו לגבי בני נשא, וסליק למהוי רישא דעמא, עד הכא רזא דעיינין:

ואית רזין אחרנין בעיינין, דמתפרשן מינייהו. עיינן דמעמקן וחייכן, דא איהו בשלימו דאתוון, בר דקדמאה ר', ולבתר פ'. דא איהו ב"נ דאצלח בעובדוי:

תלת שרטוטין במצחיה, מצחיה עגיל, עינוי נהירין, מרקמן עובד ציור, דכיין, קיימין על שלימו. שנאוי יפלון תחותיה, פקיחא איהו, ב"נ דאצלח בעובדוי:

תלת שרטוטין במצחיה, מצחיה עגיל, עינוי נהירין, מרקמן עובד ציור, דכיין, קיימין על שלימו. שנאוי יפלון תחותיה, פקיחא איהו, אצלח בחולא, בהיל בעובדוי, טב איהו עם בני נשא, מלוי בקשיו בלא דחילו, וותרן איהו, עביד טיבו, ולא לשמה:

שעריה שעיע ותליא. ולישניה כחרבא. תחות עינוי קמיטין, תלת רברבין ותלת זעירן, ואי אית ד' זעירין ותלת רברבין, כדין תשכח תרין שרטוטין במצחיה, עברין מסטר לסטר, ותלת דמטו ולא מטו:

תחות טבוריה קיימא רישומא חד, ציורא דרישא דב"נ, אוכם וחיוור תרין שערין תליין ביה. ההוא ב"נ אתכשל באיתת גבר מיומין רחיקין, ולא תב מההוא חובא. מרעין רדפין אבתריה. וע"ד חד מאינון מרעין, דצריך לאושדא שתן ולא יכיל. דעד כען ההוא חובא תלייא בקדליה דנחש עקימא, ושליט עליה בדא. ודא לסוף יומין דסיבו:

ואי תב בתיובתא, בזמנא דאיהו בחיליה, ההוא רשומא אזעירת דיוקנאה, ושערין לא תליין ביה כלל. ואי תב בתיובתא בסוף יומוי, כד מרעין רדפין אבתריה, כדין ההוא רשימא קמיט, ושערין תליין ביה, וההוא מרעא לא אעדי מניה, מגו דתלייא בקדליה דנחש:

בגין דההוא נחש, כיון דאחיד ההוא חובא על קדליה, לית מאן דיתיר קשרא מקדליה. בגין דההוא נחש לית ליה רשות ביומי דעולימו דב"נ לקשרא ההוא חובא על קדליה. וקשרי ליה בקשרין תקיפין:

ואיהו רדיף אבתריה דההוא ב"נ, ומלקי ליה בההוא ברית דחב ביה. ואע"ג דתב בתיובתא, יצווח מגו עאקו דלקותא. ההוא חויא דליג ועאל בההוא קשרא לשיפולי דתהומא רבא, כדין רווח ליה לבר נש, וההוא נחש לבתר יומין נפיק ועביד דא:

ובזמנא דמית ההוא ב"נ, תלת מאה שוטרין רדפין אבתריה דההוא ב"נ, ותפסין ליה ועיילין ליה קמי מלכא. ומלכא קדישא מתבר אינון קשרין, ונחית ההוא חובה מעל קדליה:

ועל רזא דא כתיב, אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. כד"א וכיפר בריתכם את מות. תבר ההוא קיימא דילכון. את מות, כד"א כי אמר אכפרה פניו במנחה, אבטל רוגזיה. כדין ההוא ב"נ אזיל לההוא עלמא נקי מההוא חובה, דהא קביל עונשיה בהאי עלמא:

וכי תימא, היכי משמע דבהאי עון אשת איש משתעי קרא. דכתיב הכא אם יכופר העון הזה, וכתיב התם באיסור אשת איש שזינתה, ונקה האיש מעון. וכתיב גבי אבנר ואיש בשת, ותפקוד עלי עון האשה היום הזה. אי נמי, והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול ושתו, וכתיב התם אכלה ומחתה פיה, וכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל:

וכתיב מי פתי יסור הנה וחסר לב ואמרה לו. מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קרואיה. זהו כד לא קביל ענשיה בהאי עלמא:

ואי אשתכח ביה זכות אבות, עונשיה בהאי עלמא בההוא עון, כד"א ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. ופקדתי זעיר זעיר, אם בפידו להם שוע. פוקד עון אבות על בנים. מזעיר ונותן זעיר על דא, וזעיר על דא, ואשתזיב הוא ואבוי מעונשא דההוא עלמא, דהא ברא מזכי אבא:

עיינין עקימין, דלא מסתכלין באורח קשוט, דא הוא בלא את כלל, פרחין מניה כל אתוון, בגין דאיהו מארי דעינא בישא, חיזו דיליה בהיפוכא, ההוא רע עין שליט עליה:

ואי כשרין עובדוי דההוא ב"נ, לא שליט אלא על עינוי. ואיצטריך ס"נ לאסטמרא מעינוי. בגין דסטרא אחרא שלטא עלייהו. אינון עיינין חמאן כל ביש, ואתעבידין סרסורין לגביה, ושייפי גופא נצחן, אבל שלטין עינוי מסתכלין:

מאן דבעי לאסתמרא מניה, לכתוב בידיה ימינא יו"ד, ובידיה שמאלא זי"ן, ויפתח קמיה ולימא, יו"ד באפכא באתווי, ואשתזיב מנייהו:

דא איהו דפגים לשימושא דקדושה, בג"כ לא שריין ביה אתוון, והא אסתלקו מניה. דהא איהו ברזא דההוא קו ירוק דנפיק מתוהו במדידו דבוצינא. ואית לאסתכלא גו שרטוטין דידא, בימינא ובשמאלא, וברזא דאינון שרטוטין דידין תשכח דא:

מאן דעינא חד אטים ולא כ"כ, ועינא אחרא פקיחא, מומא חד מאינון מומין אית ביה. דא איהו דאת ר' בלחודוי באשלמותיה. ואת י' מטי לגביה ולא מטי.

תוכן העניינים

סתרי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה