פרשת יתרו מאמר אשר עושתי בסתר וגו'
אמר אדם קדמאה לא נכחד עצמי ממך אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ. מכאן דמזווגא דדכר ונוקבא, אתיא נשצתא קדישא. מזיווגא דמלכא במטרוניתא. מ"ט. תחתיות ארץ. תרין תחומין אית לההיא דאיתקרי ארץ חפץ. אתרא דאציירא נשמתא דדכורא לימינא. ואתרא דנשמתא דנוקבא לשמאלא:
וע"ד בעי אתערותא מסטרא דנוקבא. הה"ד, העירותי מצפון ויאת. וכדין ממזרח שמש קורא בשמי. זווגא דשמשא בסיהרא, יעקב ברחל ויבא סגנים כמו חמר. אלין חיילין דעלמא, דנפקו מאד"ם קדמאה:
בתר הכי, גלמי ראו עיניך, כשהייתי מוטל גולם בלא צורה, ממזרח למערב. ראו עיניך, הדורות העתידות לצאת ממני. כי אתה הוא הקורא הדורות מראש:
ועל ספרך כולם יכתבו, זה ספר תולדות אדם לדיוקנין. דבהאי ספרן של צדיקים, הוו אתחקקן כל דיובנין בעלמא. בצירופא דאתוון, זר"ה פס"ץ:
ותמן כלם יכתבו בציורין דקמטין, במשכא דאדם, כגוונא דרקיע השמים, דתמן כוכבים, המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. לזרעא דישראל עבדי. יעקב אשר בחרתיך. דאינון איקרון אדם דכתיב ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ובגינהון אתברי עלמא. הה"ד, קדש ישראל להק ראשית תבואתה. דאינון עאלו במחשבה, עד לא אתברי עלמא. וכלהו ועל ספרך כלם יכתבו:
ימים יוצרו, לכלהו יומין עילאין, כמנין משכ"ו וקחו לכם. משכו יומין עילאין, לאנהרא ליומין תתאין. שס"ה ורביע יום. ומקצת יומא ככולי יומא, לחושבן משכו. ומאן דמשיך מתמן משיך נהירו לסיהרא לקדשא לה.