אור ברסלב
סתרי אותיות פרשת בראשית מאמר צורת אות ו' שבשם הוי"ה

סתרי אותיות

פרשת בראשית מאמר צורת אות ו' שבשם הוי"ה

פרשת בראשית מאמר צורת אות ה' שבשם הוי"ה

דיוקנא דאת ו"ו ברזא קדישא. האי את עלמא דלעילא פשיט פשיטו לאנהרא לתתא וההוא פשיטו איהו בשית סטרין כלילן כחדא בחיבורא חדא דא כגוונא דדא ודא כגוונא דדא וכלהו מתחברן באינון רתיכין דילהון באת דא:

והאי את איהו רשימו דבשית סטרין כלילן בחדא ודא הוא דאנהיר לסיהרא ברזא דשית סטרין כלילן דהא כד מתחברן כחדא פשיטין מפשיטו כלא דיוקנא דו"ו דיוקנא דאדם ואע"פ דאינון שיתא סטרין לא איתחזו בפשיטו בר חד גופא:

רזא דרזין לאינון דמסתכלין באורח מישר בדיוקנין דאתוון הכא בהאי את כלהו בחיבורא דא לאחזאה דכלהו קיימין בקיומא דגופא דאיהו נטיל כלא וכד האי את דאיהו ו"ו קיימא הכי בחיבורא חדא הא איהו זמין לגבי נוקבא פשיט ואשתליל מכלא רזא דיוקנא דגופא דיוקנא דאדם וכד מסתכלין (רזין) [נ"א תרין] דרועין מסטרא דא ומסטרא דא מתחברן בהאי (נ"ל בהדי) גופא דלא אתחזיין בר גופא בלחודוי בגין דכלהו כלילן ביה:

אימתי אתחזון בשעת אדאת דא אתפשטת ואיקרי אלף כדין תרין דרועין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא וגופא קיימא בינייהו באמצעיתא:

ועל דא אלף רישא לכל אתוון בגין דתיקונא דא כד קאים איהו רישא לכל מאן (נ"א מאי) דנפיק מעלמא דאתי ואע"ג דרזין עילאין אחרנין נאמרו ברזא דאל"ף אבל דא איהו ברירו דרזא דמלה כמה דאיהו בספרא (דא) [דאדם] והכי איהו ברירו דרזא. ומהכא אתפשטו אתוון אחרנין כלהו בסטרייהו כל חד וחד כדקא חזי ליה:

ואת דא כלא איהו חד ו"ו ואל"ף בר דהאי אסתים כלא בגויה והאי אחזי כל דיוקניה. ואי תימא תרין ירכיןדלא אתחזיין הכי הוא ודאי דהא תלת סטרין אינון רזא דתלת אחרנין:

ותו אלין אינון רזא דתורה שבכתב כללא דכולא ומכא נפקן כל שאר כגוונא דא נביאים וכתובים כלהו כחדא אל"ף איהו חד רזא דתלת גוונין כחדא דאינון אבהן וכד אבהן מתחברן כחדא אינון חד ועל דא איקרי אלף חד רישא לכל אתוון רזא דתורה שבכתב כמא דאיתמר:

ועל דא ו' ואלף רזא חדא אינון. את ו' דיוקנא דאדם רישא וגופא אתפשטותא חד. אל"ף אשלמותא דדיוקנא לאחזאה. וכי תימא ו' דאיהו אתפשטותא חד פשיטו חד תלא דיוקנין אחרנין אמאי רזא דיליה שיתא ואלף דאיהי תלת דיוקנין אמאי רזא דיליה חד:

אלא מהכא רזין דסלקין בשמא קדישא אסור לאסגאה לון בפרטא אלא לחברא כלהו ולייחדא לון כחדא למהוי חד וכד אינון כחדא בכללא חדא בדיוקיא חדא אית לפרשא לון ולמעבד פרטין דנפקי מההוא כללא דאיתחזי:

ועל [דא] כלל אתהדר למהוי פרט פרט אתהדר למהוי כלל, כלל דא ו"ו דאתהדר למהוי פרט ברזא דשית ואיהי פשיטו חד בלחודוי. פרט אלף תלת דיוקנין מתחברן כחדא ואתהדר למהוי כלל ברזא דחד ורזא דא כלל ופרט וכלל א' ו"ו א' וכלא חד:

אל"ף פרט דאתהדר למהוי כלל ולבתר אתהדא למהוי פרט ואיהו פרט וכלל ופרט. ו"ו כלל ואתהדר למהוי פרט ולבתר אתהדר למהוי כלל ודא רזא כלל ופרט וכלל:

אל"ף פרט ואתהדר למהוי כלל כמא דאיקימנא ולבתר אתהדר למהוי פרט בגין דאיהו אל"ף והכי סלקא ברזא דאלף דרועין וגופא ואתפרשן רזין למאה וממאה לאלף ע"ד אקרי אל"ף ברזא דאל"ף אלף חד כלל אלף אלפא פרט:

ו"ו כלל ואתהדר למהוי פרט ברזא דאוקימנא ולבתר אתהדר למהוי כלל רזא דאדם חד רזא חד וכלא סלקא ברזא חדא ובמתקלא חדא למהוי כלא חד. ו"ו אתהדר למהוי כלל חד נהורא חדא כלילן בשית סטרין:

ורזא דא וירא אלקים את האור כי טוב [בראשית א ד] דא ו"ו דהוא אזיל ונהיר ברזא דימינא בכללא חדא ולבתר ויבדל אלקים בין האור ובין החשך אתהדר את דא למהוי אלף תרין דרועין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא. חד אתקרי אור וחד אתקרי חשך אתפלג את דא (נ"א ו";)בגווייהו וכדין אתפלג מחלוקת מתרין סטרין דאינון אור וחשך דכתיב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך מהו ויבדל דאיתפדש מחלוקת ההו אואסתכמו תרין סטרין למהוי בשלם. והבדלה דא היא הבדלת מחלוקת לאסתכמא למהוי כלא חד שלים כחדא:

ובג"כ א"ו כחדא אינון. ויקרא אלקים לאור יום דא סטרא חדא דרזא דאל"ף (נ"א ולכשך קרא לילה דא המרא חדא דרזא דאלף) לבתר דאתפרשו תרין סטרין למיעבד עובדא חד עביד ערת וחד עביד בקר כיון דעבד עובדין אסתכמו תרוייהו ואתכלילו באת ו"ו:

הה"ד ויהי ערב ויהי בקר ויהי ערב מסטרא דחשך ויהי בקר מסטרא דאור כיון דעבדו עובדין מיד אשתכללו לחד דכתיב יום אחד הוא רזא דאת ו"ו דאתכלילן ביה למהוי חד:

ודא הוא רזא דכתיב ויהי ולא כתיב והיה. ויהי כד אתחזיין ברזא דאלף ועבדו עובדין ואסתימו ולא אתחזון כדין כתיב ויהי. הוה והשתא לא איהו הכי דהא אתכליל ברוא דו"ו והשתא כלא יום אחד. מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו [תלים קי].

תוכן העניינים

סתרי אותיות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה