פרשת בראשית מאמר י' דהוי"ה
רבי שמעון פתח מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו וגו' [תלים קו ב]. מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו' [יר מי' י' ז] באתוון רשימן דמחקקין ע"ג סתימו (דסטרא) [נ"א דסרטא] דקיומא סלקן רתיכין ברתיכין קדישין. כל רתיכא ורתיכא סלקא באת רשימא. אתרשים את בקיומיה סליק בגויה החוא רתיכא. כל את ואת קאים על קיומיה דההוא רתיכא דאתחזי ליה. מהכא סלקא מכה לאתפרשא כל את ואת ברזא דרתיכא קדישא בארבע סטרי עלמא:
רזא דאת קדמאה סלקא ונחתא סליק בעטרוי לגבי מאה עלמין. לקבל דא את יו"ד סלקא ברעו דמחשבה ואסתים ולא אתיידע:
אתחפייא תחותי' חד אגוזא דחפייא טמירא בטירו ואיהו רתיכא דקיימא תחות ההוא רזא טמירא וההוא את קיימא בגניזו נקודה חדא תחותה. ההוא אגוזא קיימא בשית סמכין וסמכין לה בשית סטרין. אינון שית סטרין גניזין בגו ההוא אגוזא:
מגו סטרא (נ"א סתרא) דאת דא נפקא רתיכא חד קדישא ואיהו רתיכא גניז ולא אתגליייא בר כד נהיר נהירו דההיא אגוזא טמירא. כדין אתגלי ההוא רתיכא וההוא רתיכא טמיר וגליא:
ואיהי נפקא מגו נציצו דבוצינא כד מדיד משחתא תחות קששרא קדמאה (וההוא) [נ"א והוא חד] נציצו. כד משחתא קיימא נהיר דא וסלקא ונחתא ואבתמיךך תחות את יוד ואיהי נקודה חדא. ולבתר אתפשט ההוא נציצו ואפיק תלת ניצוצין אחרנין ואסתמכין תחות קוצא תתאה דיו"ד:
לבתר נפקא מגו קשרא תניינא נצינו אחרא דנהיר וסלקא וננחתא ואסתמיך תחות את יו"ד בסטרא אחראי. (לבתר) ואתפשט ההוא נציצו ואפיק תלת ניצוצין אחרנין ואסתמכן בסטרא דא תחות את יו"ד. לבתר נפקא מגו קשרא תליתאה נציצו אחרא (נ"א בסטרא אחרא) ומגו דא אתקשר רזא דחו"ל במשחתא דבוצינא:
אשתכחו לאת יו"ד נקודה עילאה תשעה סמכין על מה דאסתמיך על וכלהו רתיכא לגבי את דא כדין אתנהיר ואסתמיך על תשע סמכין אלין. וכדין נהרין מגויה תמניא אחרנין וכלהו קיימין ברזא דאת יו"ד נקודה עילאה טמירא:
אלין תשע סמכין דלתתא סלקין בשמא ולא סלקין בגין דאינון תשע דאיקרון אין סוף קיימין ולא קיימין ולא אתיידעו ואיקרון ולא איקרון ולא ידעו כלל ואלין סלקין בשמא ולא סלקין:
ורזא דא וקאטתי בשם ה' לפני"ך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם [שמות ל"ג יט] לית אמן דיקום בהון ובשמהן דילהון ולא אתגליין למיקם בארחייהו וע"ד לא קאים משה עלייהו בגין דהוו מקדמת דרגא דיליה [דעליה] דההוא נציצו קדמאה כתיב לפניך. וכן כולהוקיימין אקדימו לדרגא דיליה וככל (נ"א ועל) דא לא קאים באורחוי דקב"ה בגין דכלהו סלקין גו מחשבה ומתמן מתפשטין אורחוי לכמה סטרין ברעותיה דקב"ה ולא אתיידעו כלל.