פרשת בראשית מאמר ה' אחרונה דהוי"ה
אר"ש קב"ה איקריראשון דכתיב [דברים ו' ד'] ה' אלקינו ה' אחד. קב"ה איקרי ראשון דכתיב [ישעי' מ"ד ו'] אני ראשון, קב"ה איקרי אחרון דכתיב ואני אחרון [שם] בריך הוא ובריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא:
ה"א רזא דכתיב ואני אחרון דא ה"א בתראה דשמא קדישא רתיכא קדישא באחרון דכתיב ואת אחרונים אני הוא [שם מא ד] אחרון ואחרונים כלהו ברזא חדא אתכלילו אלין באלין. רזא דה"א אינון ד' ואלין ד' דאיקרון אחרונים כלהו קיימין מסטרא דלעילא ומסטרא דלתתא:
רתיכא דא מיכאל גבריאל רפאל אוריאל אלין אינון ארבע וחדא נקודה דקיימא עעלייהו אינון ה"א ולא איקרי ה"א דא אלא ברזא דאלין ארבע ונקודה בתראה דשרייא עלייהו. ורזא דה"א דא דל"ת הות וההוא נקודדה דשרייא עלייהו באמצעיתא אתעביד ה"א:
וברזא דחנוך אית ה"א אחרא לתתא דקיימא מתקשרא בהאי ה"א וחלא חוכדין איהו עידן למבכי וסימניך אהה ה':
בגין דסחרני בישא לתתא חפייא כגוונא דדל"ת וסחרא לאלין ארבע ולהאי נקודה וקיימא בהאי נקודה קליפא תקיפא לחפייא עלה. וכדין אתכסיאת סיהרא ונהירו דילה אתחפייא וכדין אתייהב רשו למידן עלמא בדינין בישין. ורזא דהא ה"א בתראה דתרווייהו בחד נקודה ה"ה דהא כדין דינא אתיהיב ברזא דכתיב [דניאל ד' יד] בבגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת וגו':
רתיכא דא קיימא בה"א בתראה לא איתפרשן דא מן דא לעלמין. ובכל אתר דישתכח מיכאל דאיהו רישא לאלין תמן איהי שכינתא כלא אתקשר דא בדא ואינון מתקשרין גו' ההוא נקודה וכלא ה"א:
וכד איהי חד ה"א אל"ף או את יו"ד קדמא לה ואיהי בחד נקודה כדין איהי אתייא לאוטבא לעלמא א"ה או י"ה דהא קליפא בישא איצברת מקמה ולא חפייא עלה, הא"י קיימא ברז"א ד"א:
כגוונא דא לית לך שמא קדישא באתוון רשימין דלא קיימא בההוא את רתיכא דיליה בההוא שמא על מה דאיסתמיך וההוא רתיכא סמכא דיליה דלית לך מלכא דלא אתי בחילוי ולא אשתכח יחידאי, וע"ד ידוד צבאות כלא כחדא דלא איתפרשן רתיכין מן שמא קדישא וכל את ואת כליל בגויה רתיכא דיליה וכדין כלא איהו שמא קדישא האי את ה"א אית לה רתיכא באינון שליטין לתתא בגין דאת דא איהי באתגלייא זעיא דמן חברייא אבל כלהו אתיין אחרנין לית לון רתיכא לאתכללא באינון אתוון באלין תתאי, בר האי בגין דאת דא אתכליל בתתאי דלבר ואתוון אחרנין אתכלילו בהון רתיכין קדישין דלאו אינון לבר, בר כד מתחברן היכלין בהיכלין תתאי בעילאי אבל לא איתכלילן באינון אתוון למהוי חד את:
ובגין כך כל את ואת משמא קדישא איתכליל ביה רתיכיה בגויה [כל שמא ושמא מן שמהן קדישין אתכליל רתיכא קדישא בגויה] דא הוא שמא קדישא כדקא יאות וכן לכל את ואת מאינון ארבע ואינון ארבע אתוון אינון רזא דרתיכא למאן דלא אתיידע ולכל את ואת אית ליה רתיכא דאתכליל בגויה ואתרשים בההוא את ממש:
האי ה"א איהי תריסר והאי נקודה דקיימא לעילא איהי תליסר ואינון תליסר מכילן דרחמי לתתא כבוונא דלעילא הני תריסר אינון תריסר תחומין ואינון לד' סטרי עלמא תלת תלת לכל סטר:
ואינון תלת אינון תשעה לכל סטר. לסטר מזרח תשעה לסטר מערב תשעה לסטר צפון תשעה לסטר דרום תשעה והאי נקודה דקיימא עלייהו באמצעיתא אשתכח האי נקודה דאשלים לכל סטר לעשרה בגין דקיימא באמצעיתא, לסטר מזרח עשרה לסטר מערב עשרה לסטר צפון עשרה לסטר דרום עשרה עשר ספירן לכל סטר ואלין אינון מ' אתוון דקיימין ברזא דבראשית לתתא ברזא דשמא קדישא ותרין (אזנין) [אינון] לאחדא בימינא ושמאלא וכלהו קיימין ברזא דה"א:
השתא אשתכח דה"א דא בכל אינון רזין עילאין בההוא רתיכא קדישא באינון תריסר ברזא דעשר ספירן ברזא דמ"ב אתוון מחקקן דבשמא קדישא כלא אתכליל בהאי דיוקנא דה"א:
וכלהו קיימי באלכסונא ברזא דנקודה דקיימא באמצעיתא דאכרע לכלהו באורח מישר סטרא דא בסטרא דא וכן לד' סטרין כלהו קיימי במתקלא תקלא דקיימא לאתקנא כלא:
ברזא דא אתבריאו ואתתקנו כל הני תתאי ע"ד כתיב [בראשית א' כו] ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו נעשה ודאי איהו ה"א וכל נהי דקיימין לתתא ואתאחדו בה בדיוקנה ממש כמא דאיקרי ה' בר מה דאית חדא לעילא במה דלא אתחזי כלל בדיוקנהא ולא איתרשים בה לאיתחזאה:
כד אקרי ה"א אזדמנת בכל הני רזין איהו כלא בגין דא קיימא האי נקודה גו אמצעיתא בגין דאיתאחידת בכולא אלין דלסטר מזרח אתאחידת בה ואיהו עמהון [אלין דלסטטר דרום אתאחידת בה ואיהי עמהון. אילין דלסטר צפון אתאחידת עמהון ואיהי עמהון] ובג"כ איהי בכלא. וכלא בה וכלא ה"א. וע"ד כתיב נעשה אדם וכתיב ויאמר אלקים כלא איהו ברזא עילאה כדקא חזי:
וכל הני רזין וכל רזין עילאין כלהו אשתמודען בהני אתוון ואתרשימו בההוא את ממש לאתייחדא שמא קדישא כדקא יאות וכלא רזא עילאה בשמא קדישא. עד הכא איתרמיזת חכמה עילאה ברזא דאת ה"א בתראה דאתוון ארבע. זכאה חולקיה מאן דעאל ונפק וידע אורחוי דקב"ה למיעל בלא כיסופא לעלמא דאתי: