פרשת בראשית מאמר אמחה את האדם
עוד לפ' הנז' דנ"ח קודם ר' יוסי פתח [ישעי' נ"ה ח'] כי לא מחשבותי כו' [בראשית ו' ז] ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה לאפקא אדם דלעילא [ואי] תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל משום דלא קיים דא בלא דא:
ואלמלי חכמה סתימאה דכלא כלא אתתקן כמרישא הה"ד [משלי ח יב] אני חכמה שכנתי ערמה. אל תקרי שכנתי אלא שכינתי ואלמלא האי לא קאים עלמא הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ [שם ג יט] וכתיב [בראשית ו' ח] ונח מצא חן בעיני ה' ויאמר ה' אמחה רבי יוסי פתח וכו':