אור ברסלב
ספרי זוטא פרק ט › פסוק ז

ספרי זוטא

פרק ט · פסוק ז

פסוק ו

ויאמרו האנשים, בעלי שמות היו:

ההמה אליו, הם מעצמן דברו לא הוצרכו לשלוח שליח:

אנחנו, יחידים [מיכן אמרו יחידים לפסח שני אין המרובין נדחין]:

טמאים לנפש אדם, אין בתוכנו לא זבין ולא מצורעין:

למה נגרע, למה אנו נגרעין מישראל:

- לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו, את שהוא במועדו בהכרת אין שני בהכרת. ד״א במועדו משעבר זמנו אי אפשר לעשות:

בתוך בני ישראל, למה נהיה כמנודים בתוך בני ישראל לא שאנו מבקשים אכילה ושתיה אלא שיזרק עלינו הדם:

תוכן העניינים

ספרי זוטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה