פרק ו · פסוק יד
והקריב את קרבנו לה', מגיד שהבהמה מקודשת לשם:
כבש אחד, לא שנים. אמרת אחד שיהא הקדש לשם אחד:
בן שנתו, בן שנה לעצמו לא בן שנה לשנים:
לעולה, שיהא הקדשו לשם עולה:
וכבשה, יכול שתים אמ' אחת לא אמרתי אלא אחת. אמרת אחת אין מגלחין שתי נזירות כאחת:
בת שנתה, בת שנה לעצמה לא בת שנה לשנים:
לחטאת, שיהא הקדשה לשם חטאת:
ואיל, יכול שנים אמ' אחד לא אמרתי אלא אחד. אמרת אחד מגלח הוא על זבח אחד בן שנה לעצמו לא בן שנה לשנים:
לשלמים, שיהא הקדשו לשם שלמים: