אור ברסלב
ספרי דברים פסקה שיג

ספרי דברים

פסקה שיג

פסקה שיב

(דברים לב י) יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, זֶה אַבְרָהָם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא הוּא וַחֲיָילוֹתָיו לַמִּדְבָּר, הִנִּיחוּהוּ חֲיָילוֹתָיו בִּמְקוֹם הַצָּרוֹת, בִּמְקוֹם הַגַּיָּסוֹת, בִּמְקוֹם הַלִּסְטִים, וְהָלְכוּ לָהֶם. נִתְמַנָּה לוֹ גִּבּוֹר אֶחָד, אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַל יִפֹּל לִבְּךָ עָלֶיךָ וְאַל יְהִי עָלֶיךָ אֵימָה שֶׁל כְּלוּם, חַיֶּיךָ שֶׁאֵינִי מְנִיחֲךָ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְפַלְטֵרִים שֶׁלְּךָ וְתִישַׁן עַל מִטָּתְךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו ז): ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״.

יְסֹבְבֶנְהוּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם יב א): ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״.

יְבוֹנְנֵהוּ, עַד שֶׁלֹּא בָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ לָעוֹלָם כִּבְיָכוֹל לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ אֶלָּא עַל הַשָּׁמַיִם בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כד ז): ״ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי״, אֲבָל מִשֶּׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ לָעוֹלָם הִמְלִיכוֹ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם כד ג): ״וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ״.

יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ, אֲפִלּוּ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ גַּלְגַּל עֵינוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ, וְלֹא גַּלְגַּל עֵינוֹ בִּלְבַד אֶלָּא אַף נַפְשׁוֹ שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו מִן הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב ב): ״קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֶת יִצְחָק״, וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהוּא בְּנוֹ יְחִידוֹ? אֶלָּא זוֹ נֶפֶשׁ שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב כא): ״הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי״.

דָּבָר אַחֵר יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט י): ״כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל״.

וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁימֹן, בִּמְקוֹם הַצָּרוֹת, בִּמְקוֹם הַגַּיָּסוֹת, בִּמְקוֹם הַלִּסְטִים.

יְסוֹבְבֶנְהוּ, לִפְנֵי הַר סִינַי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט יב): ״וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר״.

יְבוֹנְנֵהוּ, בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, מְלַמֵּד שֶׁכְּשֶׁהָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אוֹתוֹ וּמַשְׂכִּילִים בּוֹ, וְיוֹדְעִים כַּמָּה מִדְרָשׁ יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה הֲלָכָה יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה קַלִּים וַחֲמוּרִים יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה גְּזֵרוֹת שָׁווֹת יֵשׁ בּוֹ.

יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ, הוֹלְכִים שְׁנֵים עָשָׂר מִיל וְחוֹזְרִים שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלֹא הָיוּ נִרְתָּעִים לֹא מִן הַקּוֹלוֹת וְלֹא מִן הַלַּפִּידִים.

דָּבָר אַחֵר יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, הַכֹּל מָצוּי וּמְסֻפָּק לָהֶם בַּמִּדְבָּר: בְּאֵר עוֹלָה לָהֶם, מָן יוֹרֵד לָהֶם, שְׂלָו מָצוּי לָהֶם, עַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפוֹת עֲלֵיהֶם. וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, בִּמְקוֹם הַצָּרוֹת, בִּמְקוֹם הַגַּיָּיסוֹת, בִּמְקוֹם הַלִּסְטִים.

יְסוֹבְבֶנְהוּ, בִּדְגָלִים: שְׁלֹשָׁה מִן הַצָּפוֹן, שְׁלֹשָׁה מִן הַדָּרוֹם, שְׁלֹשָׁה מִן הַמִּזְרָח, שְׁלֹשָׁה מִן הַמַּעֲרָב.

יְבוֹנְנֵהוּ בִּשְׁתֵּי מַתָּנוֹת, שֶׁכְּשֶׁהָיָה אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת פּוֹשֵׁט יָדוֹ לִקְמוֹץ מִן הַמָּן – לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ כְּלוּם, לְמַלֹּאת מַיִם מִן הַבְּאֵר – לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ כְּלוּם.

יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י לה): ״קוּמָה ה׳ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ״.

דָּבָר אַחֵר יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב טז): ״לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ״.

וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁימֹן, אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח טו): ״הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא״.

יְסוֹבְבֶנְהוּ, בִּזְקֵנִים. יְבוֹנְנֵהוּ, בִּנְבִיאִים. יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ, מְשַׁמְּרָם מִן הַמַּזִּיקִים שֶׁלֹּא יַזִּיקוּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב יב): ״כִּי הַנּוֹגֵעַ בָּכֶם נוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ״.

תוכן העניינים

ספרי דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה