אור ברסלב
ספרי דברים פסקה שא

ספרי דברים

פסקה שא

פסקה ש

(דברים כו ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ, נֶאֱמַר כָּאן עֲנִיָּה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֲנִיָּה, מַה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

מִכָּן אָמְרוּ: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִקְרוֹת קוֹרֵא, וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת מַקְרִים אוֹתוֹ. נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִים אֶת הַיּוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. סָמְכוּ עַל הַמִּקְרָא: וְעָנִית, אֵין עֲנִיָּה אֶלָּא מִפִּי אֲחֵרִים.

וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד אָבִינוּ יַעֲקֹב לַאֲרָם אֶלָּא עַל מְנָת לֵאָבֵד, וּמַעֲלֶה עַל לָבָן הָאֲרַמִּי כְּאִלּוּ אִבְּדוֹ.

וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁמָּא תֹּאמַר שֶׁיָּרַד לִטֹּל כֶּתֶר מַלְכוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיָּגָר שָׁם. יָכוֹל בְּאוּכְלוּסִים הַרְבֵּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: בִּמְתֵי מְעָט, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י כב): ״בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה״.

וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם.

וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם א טז): ״וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם״.

וְאֶת עֲמָלֵנוּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א כב): ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״ וְכוּ׳.

[גדול ועצום. כמה שנאמר, ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותמלא הארץ אותם.

ורב. כמה שנאמר, רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים וגו'].

וירעו אותנו המצרים. כמ"ש הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה וגו'.

ויענונו. כמ"ש וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה וגו'.

ויתנו עלינו עבודה קשה. כמ"ש ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייבם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך.

ונצעק אל ה' א-להי אבותינו. כמ"ש ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'.

וישמע ה' את קולנו. כמ"ש וישמע א-להים את נאקתם וגו'.

וירא את ענינו. זו פרישות דרך ארץ, כמ"ש וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים.

ואת עמלנו. אלו הבנים, כמ"ש כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון.

ואת לחצנו. זו הדחק, כמ"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.

ויוציאנו ה'. לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו'. ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכיתי כל בכור, אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ולא השליח. אני ה'.

ביד חזקה. זו הדבר, כמ"ש הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה וגו'.

ובזרוע נטויה. זו החרב, כמ"ש וחרבו שלופה בידו נטויה וגו'.

ובמורא גדול. זו גלוי שכינה, כמ"ש או הנסה א-להים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה לכם ה' א-להיכם במצרים לעיניך.

ובאותות. זה המטה, כמ"ש ואת המטה הזה תקח בידך, אשר תעשה בו את האותות.

ובמופתים. זה הדם, כמ"ש ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותמרות עשן.

דבר אחר - ביד חזקה, שתים. ובזרוע נטויה, שתים. ובמורא גדול, שתים. ובאותות, שתים. ובמופתים, שתים. אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות].

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָן: דְּצַ״ךְ עֲדַ״שׁ בְּאַחַ״ב.

(דברים כו ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אוֹ יָכוֹל זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, הֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲמוּרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה? בִּשְׂכַר בִּיאָתֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה נָתַן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, נֶאֱמַר כָּאן אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יג ה) ״אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״, מָה ״אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״ הָאֲמוּרָה לְהַלָּן חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים אַף אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הָאָמוּר כָּאן אֶרֶץ חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין מְבִיאִים בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, שֶׁאֵינוֹ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

(דברים כו י) וְעַתָּה, מִיָּד.

הִנֵּה, בְּשִׂמְחָה.

הֵבֵאתִי, מִשֶּׁלִּי.

אֶת רֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה, מִכָּן אָמְרוּ: יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בְּגֶמִי וְאוֹמֵר: הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים.

אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי ה׳, מִכָּן אָמְרוּ: הָאַפּוֹטְרוֹפִּיס וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ אִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מְבִיאִים וְלֹא קוֹרִים, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לוֹמַר ״אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי ה׳״.

וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים הַנָּחָה שְׁתֵּי פְעָמִים, אַחַת בִּשְׁעַת קְרִיאָה וְאַחַת בִּשְׁעַת הִשְׁתַּחֲוָיָה.

(דברים כו יא) וְשָׂמַחְתָּ, בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת.

בְּכָל הַטּוֹב, זֶה הַשִּׁיר.

אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִּכּוּרִים מִנִּכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְקוֹרֵא.

אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ, מִכָּן אָמְרוּ: יִשְׂרָאֵל מַמְזֵרִים מִתְוַדִּים, אֲבָל לֹא גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ.

תוכן העניינים

ספרי דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה