פסקה רעד
(דברים כד ח) הִשָּׁמֶר, בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
בְּנֶגַע, זֶה שֵׂעָר לָבָן.
הַצָּרַעַת, זוֹ מִחְיָה, אֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה, מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה וְאַחַר הַפְּטוּר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת.
אֵין לִי אֶלָּא נִגְעֵי אָדָם, נִגְעֵי בְגָדִים וְנִגְעֵי בָתִּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
אֵין לִי אֶלָּא מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִים.
אֵין לִי אֶלָּא כֻּלָּם, מִנַּיִן אַף מִקְצָתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: לִשְׁמוֹר. וְלַעֲשׂוֹת – עוֹשֶׂה אַתָּה בָּהּ וְהוֹלֵךְ וְאִי אַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא הָלְכָה לָהּ צָרַעְתּוֹ.