פסקה רנא
(דברים כג ז) לֹא תִדְרוֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ י): ״כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם״, יָכוֹל אַף כָּאן כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִדְרוֹשׁ שְׁלֹמָם.
וְטוֹבָתָם, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג יז): ״בַּטּוֹב לוֹ לֹא תוֹנֶנּוּ״, יָכוֹל אַף כָּאן כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְטוֹבָתָם.
כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם, וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.