פסקה רמא
(דברים כב כב) כִּי יִמָּצֵא אִישׁ – בְּעֵדִים. שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה – כָּל שְׁכִיבָה. בְעֻלַת בַּעַל, לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּבְעֲלָה בְּבֵית אָבִיהָ וַעֲדַיִן הִיא אֲרוּסָה.
וּמֵתוּ – בִּסְתָם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, בְּחֶנֶק.
שְׁנֵיהֶם, וְלֹא הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה הִירוֹדָס,
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר גַּם שְׁנֵיהֶם לְרַבּוֹת הַבָּאִים מֵאַחֲרֵיהֶם.
הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְטַנָּה.
וְהָאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְעֲלָה לְקָטָן.
וּבִעַרְתָּ הָרָע, בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל!