פסקה ריד
(דברים כא יד) וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִשְׂנאוֹתָהּ.
וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ – וְלֹא לְבֵית אֱלֹהֶיהָ.
וְשִׁלַּחְתָּהּ – בְּגֵט, כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן; וְאִם הָיְתָה חוֹלָה – יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּבְרִיא, קַל וָחוֹמֶר לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת.
וּמָכוֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה בְּכֶסֶף, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה, וְלֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ טוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף.
לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ – שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. דָּבָר אַחֵר: לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ – כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין.
תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי.