פסקה רי
(דברים כא ז) וְעָנוּ וְאָמְרוּ, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכָה, וְכִי עָלָת עַל לִבֵּנוּ שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה.
(דברים כא ח) הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה׳, מְלַמֵּד שֶׁכַּפָּרָה זוֹ מְכַפֶּרֶת עַל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.
כַּפֵּר לְעַמְּךָ – אֵלּוּ הַחַיִּים;
אֲשֶׁר פָּדִיתָ – אֵלּוּ הַמֵּתִים, מַגִּיד שֶׁהַמֵּתִים צְרִיכִים כַּפָּרָה. נִמְצִינוּ לְמֵדִים שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּמִים חוֹטֵא עַד יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.
אֲשֶׁר פָּדִיתָ – עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתָנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בֵּינֵינוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים. דָּבָר אַחֵר: עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתָנוּ, שֶׁאִם נֶחֱטָא – אַתָּה מְכַפֵּר עָלֵינוּ.
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: כָּל זְמַן שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה – הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָכֶם.
(דברים כא ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר – בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל!