פסקה רו
(דברים כא ג) וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה – הַקְּרוֹבָה שֶׁבַּקְּרוֹבוֹת. מִכָּן אָמְרוּ (סוטה ט ב): נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת – שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֶגְלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עִיר אַחַת מְבִיאָה, וְאֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֶגְלוֹת, וְאֵין יְרוּשָׁלִַם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.
וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא – וְלֹא זִקְנֵי יְרוּשָׁלִַם.
עֶגְלַת בָּקָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, וּפָרָה בַּת שְׁתַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֶגְלָה בַּת שְׁתַּיִם, וּפָרָה בַּת שָׁלֹשׁ וּבַת אַרְבַּע. דָּבָר אַחֵר: עֶגְלַת בָּקָר – שֶׁיְּהֵא בָּהּ שְׁנֵי דְרָכִים. הָא כֵּיצַד? בַּת שְׁתַּיִם עֶגְלַת בָּקָר.
דָּבָר אַחֵר: רְחִיצָה בַּזְּקֵנִים וְכַפָּרָה בַּכֹּהֲנִים.
אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ – כָּל עֲבוֹדָה. מִנַּיִן בְּעוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל.