פסקה קצט
(דברים כ י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אֶל עִיר – וְלֹא לִכְרָךְ.
אֶל עִיר – וְלֹא לִכְפָר.
לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ – וְלֹא לְהַרְעִיבָהּ וְלֹא לְהַצְמִיאָהּ, וְלֹא לַהֲמִיתָהּ מִיתַת תַּחֲלוּאִים.
וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִלְחַמְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁדָּרֵי רוּם צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה ב): ״עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁחוֹתְמִים בּוֹ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְאַף מֹשֶׁה הָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב כו): ״וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם״.