פסקה קצא
(דברים כ ב) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה, יָכוֹל זֶה יוֹם הַקְרִיבָם בּוֹ לַמִּלְחָמָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים כ ג) ״וְאָמַר אֲלֵיהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה״ הֲרֵי יוֹם הַקְרִיבָם בּוֹ לַמִּלְחָמָה אָמוּר! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה? כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לַסְּפָר – כֹּהֵן מַתְנֶה עִמָּהֶם כָּל הַתְּנָאִים הָאֵלּוּ וְאוֹמֵר אֲלֵיהֶם ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״.