פסקה קפג
וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרוֹת הָעֵץ, מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: נִתְכַּוֵּן לָקוּץ אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל אָדָם וַהֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.
וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ הַמְבַקֵּעַ, רַבִּי אוֹמֵר: מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ.
וּמָצָא, בַּמָּצוּי. מִכָּן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם מִשֶּׁיָּצָאת אֶבֶן מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי, שֶׁלֹּא יְהֵא גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.
(דברים יט ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרוֹצֵחַ, מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לִרְדֹּף.
כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהוּא לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, הָא אִם שׂוֹנֵא – אֵינוֹ גוֹלֶה.
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, זוֹ שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תְּמוֹל – שְׁנַיִם; שִׁלְשׁוֹם – שְׁלֹשָׁה.
(דברים יט ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר – לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ.