פסקה קנז
(דברים יז טו) שׂוֹם תָּשִׂים, מֵת – מַנֵּה אַחֵר תַּחְתָּיו.
מֶלֶךְ – וְלֹא מַלְכָּה.
אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ – עַל פִּי נָבִיא.
מִקֶּרֶב – וְלֹא מֵחוּצָה לָאָרֶץ.
אַחֶיךָ – וְלֹא מֵאֲחֵרִים.
תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ? שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ! מִכָּן אָמְרוּ: מֶלֶךְ אֵין רוֹכְבִים עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשַׁרְבִיטוֹ וְאֵין רוֹאִים אוֹתוֹ עָרוֹם וְלֹא כְּשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ.
דָּבָר אַחֵר: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ – מִצְוַת עֲשֵׂה.
לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
אִישׁ נָכְרִי – מִכָּן אָמְרוּ: הָאִישׁ מְמַנִּים פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, וְאֵין מְמַנִּים הָאִשָּׁה פַּרְנֶסֶת עַל הַצִּבּוּר.
(סוטה פ״ז מ״ח) אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא, כְּשֶׁהָיָה אַגְרִיפַּס מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה הָיָה בּוֹכֶה, וְהָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לוֹ: ״אַל תִּירָא אַגְרִיפַּס, אָחִינוּ אַתָּה, אָחִינוּ אַתָּה!״