פסקה קמו
(דברים טז כב) וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, אֵין לִי אֶלָּא מַצֵּבָה. עֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא: וּמָה מַצֵּבָה, שֶׁאֲהוּבָה לָאָבוֹת – שְׂנוּאָה לַבָּנִים, עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁשְּׂנוּאָה לָאָבוֹת – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא שְׂנוּאָה לַבָּנִים!