פסקה קמב
(דברים טז טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא כג לד) ״חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַת יָמִים? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָרֶגֶל תַּשְׁלוּמִים לָרִאשׁוֹן.
[יָכוֹל יִטְעוֹן חֲגִיגָה כָּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא כג מא) ״אוֹתוֹ״,] אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר שִׁבְעַת יָמִים? תַּשְׁלוּמִים כָּל שִׁבְעָה.
כִּי יְבָרֶכְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ, יָכוֹל בּוֹ בַּמִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּכָל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.
וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ, לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן לְשִׂמְחָה.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לְשִׂמְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: אַךְ.
מִכָּן אָמְרוּ: (חגיגה א, ד) יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת. יָכוֹל אַף בְּעוֹפוֹת וּבִמְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אַךְ.