פסקה קכז
(דברים טז א) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, שָׁמוֹר אֶת הַחֹדֶשׁ סָמוּךְ לָאָבִיב, מִפְּנֵי אָבִיב שֶׁיְּהֵא בִּזְמַנּוֹ.
יָכוֹל אִם הָיְתָה שָׁנָה חֲסֵרָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, אַתָּה נוֹתֵן לָהּ אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: חֹדֶשׁ – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר.
יָכוֹל אִם הָיְתָה שָׁנָה חֲסֵרָה אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם, אַתָּה נוֹתֵן לָהּ אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: חֹדֶשׁ – לֹא פָחוֹת וְלֹא יָתֵר.
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת: בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִפְּנֵי סִדְרָן,
בְּחוּמַשׁ הַפְּקוּדִים מִפְּנֵי קָרְבָּן,
בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה מִפְּנֵי הָעִבּוּר.
לְלַמֶּדְךָ שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת וַאֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם הִלְכוֹת הַפֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג. מִכָּן אָמְרוּ: מֹשֶׁה הִזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שׁוֹנִים בָּעִנְיָן וְדוֹרְשִׁים בּוֹ.