אור ברסלב
ספרי דברים פסקה קיב

ספרי דברים

פסקה קיב

פסקה קיא

(דברים טו ב) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, מִכָּן אָמְרוּ (שביעית פ״י מ״ח): הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית יֹאמַר לָהֶם ׳מְשַׁמֵּט אֲנִי׳, וְאִם אָמַר לוֹ ׳אַף עַל פִּי כֵן׳ – יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה.

[וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה], שְׁמִטָּה מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְאֵין יוֹבֵל מְשַׁמֵּט מִלְוָה.

שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שְׁמִטָּה, שֶׁאֵין מוֹצִיאָה עֲבָדִים, מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה, יוֹבֵל, שֶׁמּוֹצִיא עֲבָדִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּשַׁמֵּט מִלְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה – שְׁמִטָּה מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְאֵין יוֹבֵל מְשַׁמֵּט מִלְוָה.

קַל וָחוֹמֶר לַשְּׁמִטָּה שֶׁתּוֹצִיא עֲבָדִים: וּמַה יּוֹבֵל, שֶׁאֵין מְשַׁמֵּט מִלְוָה, מוֹצִיא עֲבָדִים שְׁבִיעִית, שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת מִלְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתּוֹצִיא עֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כה יג): ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת״ – שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת מִלְוָה וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים.

שָׁמוֹט כָּל בַּעַל, יָכוֹל אַף בִּגְזֵלָה וּבְפִקָּדוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: מַשֵּׁה יָדוֹ.

אוֹ מַשֵּׁה יָדוֹ, יָכוֹל שְׂכַר שָׂכִיר וְהַקָּפַת הַחֲנוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ.

אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מַשֵּׁה יָדוֹ? מַה מַשֵּׁה יָדוֹ בְּזָקוּף, אַף כֻּלָּם זְקוּפִים.

לֹא יִגֹּשׂ – לִתֵּן עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

אֶת רֵעֵהוּ – פְּרָט לַאֲחֵרִים.

וְאֶת אָחִיו – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב.

כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה׳ – בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

תוכן העניינים

ספרי דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה