פסקה צג
(דברים יג יד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים – וְלֹא נָשִׁים, אֲנָשִׁים – וְלֹא קְטַנִּים, אֲנָשִׁים – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם.
בְּנֵי בְלִיַּעַל – בְּלִי עוֹל, בְּנֵי אָדָם שֶׁפָּרְקוּ עֻלּוֹ שֶׁל מָקוֹם.
מִקִּרְבֶּךָ – וְלֹא מִן הַסְּפָר.
וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם – וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת.
לֵאמֹר – בְּהַתְרָאָה. נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
(דברים יג טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ד) ״וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמַעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב״, הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵרָה שָׁוָה, מְלַמֵּד שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת.
בְּדִיקוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר.
אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת בְּדִיקוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר חֲקִירוֹת? חֲקִירוֹת, אָמַר אֶחָד ׳אֵינִי יוֹדֵעַ׳ – עֵדוּתָם בְּטֵלָה. בְּדִיקוֹת, אָמַר אֶחָד ׳אֵינִי יוֹדֵעַ׳, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים ׳אֵין אָנוּ יוֹדְעִים׳ – עֵדוּתָם קַיֶּמֶת.
אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה – עֵדוּתָם בְּטֵלָה.
נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת – לְרַבּוֹת גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים.