פסקה עט
(דברים יב כח) שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, אִם שָׁמַעְתָּ מְעַט – סוֹפְךָ לִשְׁמוֹעַ הַרְבֵּה, אִם שָׁמַרְתָּ מְעַט – סוֹפְךָ לִשְׁמוֹר הַרְבֵּה, אִם שָׁמַרְתָּ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ – סוֹפְךָ לִשְׁמוֹר מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַעְתָּ; שְׁמוֹר מַה שֶּׁבְּיָדְךָ – וְסוֹפְךָ לִלְמוֹד לֶעָתִיד.
דָּבָר אַחֵר: זָכָה אָדָם לִלְמוֹד תּוֹרָה – זָכָה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל מִשְׁנָה – אֵינוֹ בִּכְלַל מַעֲשֶׂה.
אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ, שֶׁתְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה.
כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, הַטּוֹב בְּעֵינֵי שָׁמַיִם, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אָדָם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.