פסקה עז
(דברים יב כו) רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם, בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בְּקָדְשֵׁי הָאָרֶץ – כְּבָר אָמוּר! הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ.
תִּשָּׂא וּבָאתָ – שֶׁחַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָם עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד בְּאֵר הַגּוֹלָה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם, מִבְּאֵר הַגּוֹלָה וְאֵילָךְ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם.
יָכוֹל אַף בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: נְדָרֶיךָ, קָדָשִׁים שֶׁהֵם בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, יָצְאוּ בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁאֵינָם בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: קָדָשֶׁיךָ.
מִי לְחָשְׁךָ לְהָבִיא אֶת חַטָּאת וְאָשָׁם וּלְהוֹצִיא אֶת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב – מִעֵט, מֵבִיא אֲנִי חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה אֶלָּא בִּמְקוֹמָם, וּמוֹצִיא אֲנִי בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָל מָקוֹם.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בִּתְמוּרַת קָדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם, יָכוֹל אַף בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּנְדָרֶיךָ.
יָכוֹל יְהֵא מַעֲשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בְּשֻׁתָּפוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הָאַחִים שֶׁקָּנוּ בִּתְפוּסַת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ חָלְקוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ.
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מַעֲשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בְּיָתוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק.